נבואני נ' טריף ואח'

פסק דין

א. העובדות הצריכות לעניין

בפניי תביעה בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 6.6.13 (להלן: "התאונה").

התובע היה בעת התאונה בעל רכב מסוג סובארו מ.ר 29-875-60.

הנתבע 1 היה בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה זו הבעלים של רכב מ.ר. 54-215-29.

הנתבעת 2 היתה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה חברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח צד ג' את רכב הנתבע 1.

בכתב התביעה טען התובע כי הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ועקב התאונה שבנדון, הינם כדלקמן:

נזקים לרכב בשיעור 8,248 ₪ עפ"י חוו"ד שמאי שצורפה לכתב התביעה.

ירידת ערך בסך 1,830 ₪, לפי חוו"ד השמאי המתוקנת.

שכ"ט שמאי בסך 1,050 ₪ , לפי חשבונית.

סה"כ נזקיו: 11,128 ₪.

בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעת שילמה לו על חשבון הפיצוי בגין הנזק סכום של 4,666 ₪ בלבד הכולל תשלום נזק ישיר לרכב בסך 4,172 ושכ"ט שמאי בסך 494 ₪.

לטענת התובע הנתבעת חבה בתשלום מלוא סכומי הנזק שנדרשו על ידו בקיזוז הסכום ששולם כבר על ידי הנתבעת 2, סה"כ 6,712 ₪.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הנזקים הינם מוגזמים ו/או בלתי מוכחים.

לעניין הנזק הישיר נטען כי השמאי מטעם חב' הביטוח בדק את רכב התובע ולפי חוות דעתו המגן האחורי ברכב התובע ניתן לתיקון ואין צורך להחליפו בעלות גבוהה יותר. כמו כן חיישני הנסיעה לאחור לא ניזוקו בתאונה ועל כן אין צורך להחליפם. משכך ובהתאם לחובת הקטנת הנזק החלה על התובע, אין התובע זכאי לפיצוי בגין חלפים אלו ולכן ראש הנזק הופחת לסכום של 4,172 ₪.

לעניין שכ"ט השמאי טענה חברת הביטוח כי עם קבלת חשבונית שכ"ט שמאי ישולם ההפרש עד לסך של 578 ₪, לפי הסכום המקובל בשוק ובהתאם לעבודה שביצע השמאי מטעם התובע בתביעה דנן.

לעניין ירידת הערך טענה חב' הביטוח כי התובע לא הציג עברו הביטוחי של הרכב וכי עם המצאת עבר ביטוחי לתאריכים 9.12.09 ועד 18.1.12, תיבדק דרישת התובע.

ב. הדיון

כעולה מן האמור מעלה הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות, אלא, בשאלת הנזק בלבד.

נציגת הנתבעת טענה בדיון כדלקמן: