נבו נ' אמיתי

פסק דין

תביעה לתשלום דמי תיווך בסך 24,100 ₪.

המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה העיקרית האם הנתבע התחייב לתשלום דמי תיווך בגין היחידה הנדונה, בית מס' 6, ברחוב ראב"ע בתל אביב.

לנתבע שתי יחידות דיור צמודות, מס' 6 ו – 8 ברחוב הראב"ע. הנתבע אינו כופר בכך שהוא חתום על התחייבות הלקוח בדבר תשלום דמי התיווך. התחייבות זו נוקבת במפורש בכתובת, בית מס' 6 ברחוב הראב"א בתל אביב, אך לטענתו של הנתבע התחייבות זו מתייחסת לבית מס' 8, אשר לא נמכר בסופו של דבר. לטענתו, מדובר במסמך שיש בו הטעייה וזיוף וכי לא שם לב בעת שחתם על המסמך כי מדובר במס' 6 ולא במס' 8. עוד הוא טוען שהמכירה של יחידה מס' 6 בוצעה לבני משפחה של התובעת, כך שהיא אינה זכאית לתשלום דמי תיווך.

שני הצדדים העידו לפני ושטחו טענותיהם.

לאחר שמיעת הצדדים ועיון במסמכי התביעה וההגנה, כולל מסמך ההתחייבות המקורי, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים אשר יפורטו להלן:

ראשית, קיימת התחייבות לתשלום דמי תיווך בדמות המסמך מיום 22.2.09, אשר נוסחו המקורי הוצג לפניי כמור. מסמך זה אין חולק כי הוא נתבע, כי הוא נוקב בכתובת של בית מס' 6, לגביה אין חולק כי אכן נחתם הסכם מכר, במסגרתו נמכר הנכס לגב' גרינשטיין נטע.

טענות הנתבע בהתייחס להיותו של המסמך מזויף, אין בהן ממש כלשהו. הכתובת הנדונה שמהווה את מוקד המחלוקת מודפסת כחלק מהמסמך באופן ברור. לא מדובר בתוספת או בשינוי בכתב יד לגבי הכתובת ולא ברור על מה נסובה טענת הזיוף של הנתבע, אשר מאשר באותה נשימה, בהתייחס למסמך המקורי, כי חתימתו והתאריך של המסמך הינם אכן בכתב ידו.

אף אין בידי לקבל את טענתו של הנתבע, כי לא שם לב בעת שחתם על מסמך התיווך, כי הוא נוקב בבית מס' 6 ולא בכתובת של בית מס' 8. מעבר לכך שמדובר בטענה עובדתית חלופית לטענת הזיוף, אשר אינה אפשרית ואשר בעל דין אינו רשאי להציג טענות עובדתיות חלופיות, להבדיל מטענות משפטיות, הרי שאין בידי לקבל טענה זו אף לגופה. מדובר במסמך קצר של מספר פסקאות קצרות בלבד, אין בו כל מורכבות והנתבע יכול היה על נקלה להיווכח כי הוא חותם על התחייבות לתשלום דמי תיווך בהתייחס לבית מס' 6 ולא 8. יצויין כי פרטיו של הנכס אף מודגשים בגודל אות ובסוג גופן גדולים יותר משאר המסמך.

אני דוחה אף את טענותיו של הנתבע בכל הנוגע לזכותה של התובעת כמתווכת לתשלום דמי התיווך.

רשיון המתווך שהוצג מתייחס באופן אישי לתובעת ולא לתאגיד כלשהו.

כן אני דוחה את טענת הנתבע בדבר אי זכאות לתשלום דמי התיווך עקב קשר משפחתי בין התובעת לבין רוכשת הנכס מס' 6. לא מדובר בבן משפחה מקרבה ישירה, ובכל מקרה, כפי שהעידה התובעת ועדותה מקובלת עלי ועולה בקנה אחד עם האסמכתאות שהוצגו לי, רוכשת הנכס, הגב' נטע גרינשטיין, הינה אחותה של כלתה של התובעת. כמובן שאין בכך כדי לשלול דמי תיווך מהתובעת, כל עוד עניין זה לא סוכם במפורש והטענות בנושא זה אף עומדות בניגוד למסמך ההתחייבות המהווה את הסכם התיווך, ומשכך, הן אף נגועות בחסימה ראייתית בהיותן טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב.

התוצאה היא כי התביעה מתקבלת במלוא סכומה, והנתבע ישלם לתובעת סך של 24,100 ₪ בצירוף הוצאות ההליך בסך 500 ₪ + מע"מ כדין. התשלום יבוצע בתוך עשרים יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט' אב תש"ע, 20/07/2010 במעמד הנוכחים.

שרון גלר אהרוני, שופטת

הוקלד על ידי: ליבנת בלו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: