נבאה נ' עמר ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 3,883 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובע, לטענתו, עקב תאונה מיום 13.6.12.

1.מטעם התובע העיד נהג הרכב (להלן : "הנהג"), אשר הצהיר כי ביקש להחנות ליד מאפיה בצמוד לנתיב הנגדי לנתיב נסיעתו, הבחין כי רכב הנתבע יוצא ממקום חנייתו והחנה את רכבו במקומו. כשהנהג ביקש לצאת מהרכב, ביצע הנתבע נסיעה אחורנית ופגע ברכב התובע בצידו הימני אחורי לאחר שנסע קדימה ואחורה.

הנהג הכחיש את טענת הנתבע כי הנהג הוא שנסע אחורנית ואמר כי אם היה עושה כן, היה פוגע בצד רכבו של הנתבע ולא באמצע הרכב.

הנהג הצהיר כי במעמד התאונה טען בפניו הנתבע כי הנהג הוא שפגע בנתבע.

בחקירתו הנגדית הצהיר הנהג כי מדובר בכביש דו סיטרי צר, בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. הנהג הצהיר כי החנה את הרכב מבלי לנסוע אחורנית ליד מקום חניית הנתבע. הנהג הצהיר כי שהה בתוך הרכב במועד התאונה והבין לאחריה כי הנתבע ביצע פניית פרסה.

2.הנתבע טען כי רכבו חנה בצד הימני בנתיב נסיעתו וביקש לבצע פניית פרסה ביציאתו מהחניה. מדובר ברחוב צר, לאחר שהחל לפנות נעצר, שמע חבטה והבחין ברכב התובע אשר פגע ברכבו בחלקו האחורי שמאלי. הפגיעה ברכב הנתבע היתה בצידו השמאלי של וו הגרירה.

בחקירתו הנגדית הצהיר הנתבע כי טרם נסע לאחור על מנת לתמרן ולסיים את פניית הפרסה וכי ברכבו מערכת חיישני רוורס, אשר היתה פועלת לו היה עושה כן. הנתבע אישר כי לא ראה את רכב התובע נוסע לאחור, ולאחר שיצא מן הרכב הבחין ברכב התובע מאחורי רכבו. הנתבע הצהיר כי מסר טופס הודעה על התאונה בכתב ידו.

3.ב"כ התובע טען כי הנתבע אישר כי ביצע פניית פרסה ועל מנת להשלימה עליו לתמרן את רכבו ולנסוע אחורנית. רכב התובע חנה במקום. מיקום הנזקים מתיישב עם גירסת התובע.

4.ב"כ הנתבעים טען כי לפי מיקום הנזקים יש להסיק כי הנהג נסע אחורנית. ככל שביקש הנתבע לתמרן על מנת לסיים את פניית הפרסה, היה עליו להעמיד את רכבו בזווית המאפשרת "פתיחת הנתיב" על מנת לסיים את פניית הפרסה.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, להלן החלטתי:

אני מעדיפה את גירסת הנהג מטעם התובע באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גירסת הנתבע.

שני הצדדים מסכימים כי מדובר ברחוב צר.

הנתבע אישר כי ביקש לבצע פניית פרסה.

הנהג בהודעתו על מקרה הביטוח ציין כי רכבו חנה בעת התאונה (ת/1) ועמד על גירסתו זו גם במהלך עדותו.

מטעם הנתבע לא הוגשה הודעתו על מקרה הביטוח, שלטענתו, נערכה בכתב ידו. בהודעה המודפסת שהוגשה (נ/2) צויין כי הנתבע "עשה" פניית פרסה. בעדותו בפני ציין הנתבע כי טרם השלים את ביצוע פניית הפרסה. הנתבע אף הניח כי הנהג נסע אחורנית, הגם שאישר כי לא ראה זאת בפועל.

בהעדר טופס ההודעה הידני ולאור העולה מנ/2 אל מול עדות הנתבע בפני, ומנגד לאור ההודעה ת/1 ועדות הנהג בפני, אני מקבלת את גרסת הנהג כי התאונה ארעה במהלך ביצוע פניית פרסה ע"י הנתבע, עת תימרן את רכבו בנסיעה אחורנית. גם מיקום הפגיעה ברכבים מתיישב, לטעמי, יותר עם גירסת התובע מאשר עם גירסת הנתבע, שעה רכב התובע נפגע בצידו הימני אחורי ורכב הנתבע במוקד אחורי שמאלי.

ביצוע פניית פרסה ובייחוד ברחוב צר מחייבת זהירות רבה, כך שלא יהיה בביצוע הפניה כדי להפריע לתנועה או להוות סיכון בדרך. לו היה עושה כן הנתבע, היה עליו להבחין ברכב התובע והתאונה היתה נמנעת.

אשר על כן אני קובעת כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה.

6.באשר לנזקים הנתבעים, מטעם התובע הוגשה חוות דעת שמאי. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי גם לא נחקר על חוות דעתו. הוצגה אף קבלה בגין תשלום שכ"ט השמאי.