נאשם בעבירות של חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, תנועת "הרפורמה והשינוי".

יצוין כבר כעת כי טעויות רבות נפלו בכתב האישום, הן באשר למקום ביצוע העבירה והן באשר לתפקיד אותו נטען כי העורר מילא. הטעויות הגסות האמורות, אינן מוסיפות כבוד למנסחי כתב האישום, ויש בהן לעורר שאלות באשר להקפדה והזהירות שליווה את תהליך העמדתו לדין של העורר.

מכל מקום, מעיון בראיות התביעה עולה כי בשנת 2005, העורר נבחר מטעם רשימת ה"רפורמה והשינוי" לשמש כחבר המועצה המקומית בכפר ג'אנתה, וכי, מכח האמור, שימש כחבר במועצת הכפר, זאת עד כחודש לפני מעצרו, מועד בו התפרקה המועצה. במסגרת זו אף קיבל העורר כספים מגורם לבנוני לשם מימון פרויקט העסקת תושבים, עד ששיטת העברת הכספים העלתה את חשדו. משכך, פנה העורר לשלטון המקומי וזה הורה לו להפסיק את קשריו עם אותו גורם. על פי הראיות, כך עשה העורר.

בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים התקבלה בהסכמת הסנגוריה, תוך שמירה על זכות העורר לעיון חוזר. ואכן, משעבר הטיפול בתיק לסנגור חדש, ביקש זה האחרון להורות על שחרור מרשו.

בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא. ביהמ"ש סבר כי חברותו של העורר בארגון השייך לחמא"ס מצמיחה עילת מסוכנות, כך שלא היה מקום לשינוי החלטת המעצר.

בערר, מעלה הסנגור שורה של טענות נגד ההחלטה האמורה. ראשית, מפנה הסנגור לעובדה כי החברות נפסקה מיוזמת העורר. שנית, מציין הסנגור את השיהוי הממושך שחל בפתיחת החקירה נגד העורר, זאת על אף שלאור מהות האישומים, לא היה כל קושי לאסוף ראיות. בעניין זה מדגיש הסנגור כי אמרת עד התביעה מס' 2 נמצאת בידי המאשימה מזה ארבע שנים תמימות. לנוכח כל אלה, סבור הסנגור כי היה על ביהמ"ש להורות על שחרור העורר בתנאים מגבילים.

התובע הצבאי מתנגד לערר תוך הדגשת חברותו המתמשכת של העורר בזרוע הפוליטית של החמא"ס. התובע מציין כי חברות זו נפסקה זמן קצר טרם המעצר, שלא על פי החלטת העורר. בנוסף, טוען התובע לקיומה של עילת מעצר על רקע קשריו של העורר עם גורמים עוינים מחוץ לאזור. בעניין זה מפנה התובע לחלופת הדואר האלקטרוני ולהעברת הכספים בהם היה מעורב העורר כמתואר, כאשר עלה חשדו של העורר כי מדובר בכספי חמא"ס.

בתשתית הראייתית הקיימת בתיק זה, ומשלא קיבלתי הסברים כלשהם בנוגע לשיהוי שחל בפתיחת החקירה נגד העורר, אין מנוס מן הקביעה כי יש בהתמהמהות גורמי אכיפת החוק כדי להשפיע על הערכת מסוכנות העורר.

העובדה כי העורר חדל באופן מעשי מחברות במועצה, הגם שלא כתוצאה מהחלטתו, יש בה אף היא לצמצם את מידת המסוכנות הטמונה בהתנהגותו עד אז.

על כל אלה יש להוסיף כי גם בקבלת הכספים אין למצוא חומרה מיוחדת, שכן, על פי הראיות, לאחר שהעורר חש כי פעילות זו אינה תמימה, פנה לרשויות ובהמלצתן הפסיק את קשריו.

הצטרפותן של כלל הנסיבות האמורות לצד עברו הנקי של העורר, מביאה אותי למסקנה כי ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר מבלי שיהיה בדבר כדי לפגוע באופן קשה בבטחון האזור.

אשר על כן, הנני מקבל את הערר ומורה על שחרור העורר בתנאים הבאים:

א.      הפקדת 20,000 ש"ח.

ב.      התייצבות בכלל הדיונים בעניינו.

לא יעמוד העורר בתנאים אלה, ייעצר ויובא בפני שופט של ערכאה ראשונה לבחינת ערבות ביום 25.01.09.

ניתנה היום, 15 בינואר 2009, י"ט בטבת התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: יע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: