נאמנות מגשר לפרש הסכם

התביעה

התובע והנתבע התגרשו בתאריך ח' בסיוון תשס"ח (11.6.2008). לבני הזוג שני ילדים כאשר הקטנה שבהם נולדה בתאריך 3.9.1997. נמצא שמלאו לה שמונה־עשרה שנה בתאריך 3.9.2015 לפני למעלה משנתיים ימים.

בתאריך ו' בתמוז תשע"ו (12.7.2016) הוגשה בקשת הגרוש לפירוק השיתוף בדירת הצדדים בנתניה ברח' [...]

רקע

בתאריך כ"ט באייר תשס"ח (3.6.2008) הגישו הצדדים בקשה משותפת לגירושין – הסכם גירושין ובפרוטוקול הדיון נכתב:

"הצדדים מצהירים כי קראו את ההסכם בעיון רב ידוע להם תוכנו ומבקשים מביה"ד לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין. לאחר שהובהר לביה"ד שהצדדים מבינים פרטי ההסכם וההתחייבויות שנטלו על עצמם בהסכם – קבלו הצדדים על כל הנ"ל בקנין גמור אגב סודר [...]"

באותו תאריך אושר ההסכם וניתן לו תוקף של פסק דין.

בהסכם הגירושין שאושר עליו חתמו שניהם נאמר:

2) אני [פלוני] הבעל מסכים להתגרש תמורת מזונות לשני ילדיי בסכום של 1500 ש"ח עד גיל שמונה־עשרה בנוסף לזה מאשר את גב' [פלונית] עם שני ילדיי בבית עד ילדיי ימלאו להם גיל שמונה־עשרה כי הבית קנינו במשכנתא.

3) אני [פלונית] מסכימה להתגרש תמורת לקבל מזונות עבור שני ילדיי ממר [פלוני] בסכום של 1,500 ילדיי ימלאו להם גיל שמונה־עשרה ונשארת בדירה ומשלמת את המשכנתא [...]

אני [פלונית] מסכימה לבטל את הצו (עיכוב יציאה) לאחר שאני אקבל את גט ממר [פלוני]. מסכימה יבוטל את הצו כי לאחר מכן אין לי עניין. הוא יכול לבקר את משפחתו [...]"

בפרוטוקול הדיון בביה"ד מאותו יום נכתב כדלהלן:

"[...] הבעל: אני מתחייב לשלם מזונות בעבור ילדיי בסך 1,500 ש"ח עד הגיעם לגיל שמונה־עשרה.

 האישה: אני אשאר בדירה עד הגיע הקטינים לגיל שמונה־עשרה, ומי המדור מחושבים בזכות הדיור.

מציגים הסכם גירושין ערוך, המכיל שני סעיפים ומשתרע על שני דפים בכתב יד [...] קובעים תאריך לגט ליום ד' ח' בסיון התשס"ח (11.6) [...]"

הגרוש פנה במכתב רשמי של בא כוחו לגרושה בתאריך כ"א באדר תשע"ו (1.3.2016) חודשים אחדים לאחר מלאת לבת הקטנה גיל שמונה־עשרה ובה מבקש לקיים את הסכם הגירושין ולפרק את דירת המגורים.

בתאריך כ"ב בניסן תשס"ח (27.4.2008) פנה אגף הרווחה לביה"ד בשם הגרושה בבקשה לצו עיכוב יציאה שבו נכתב:

"מדובר בזוג + 2 ילדים. האישה פנתה אלי בבקשה כי בעלה רוצה לצאת לאתיופיה ללא הסכמתה של האישה. ולכן היא רוצה להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ. אני פונה בבקשה להתייחס ברצינות על בקשתה ולתת לה את הצו כדי שלא יצא לחו"ל. היא לא מעוניינת כי יש לה שני ילדים קטנים במשותף. היא חוששת הוא לא יחזור לארץ. נא לעזור לה כמה שדחוף לפני שהוא יוצא".