נאמן אינו מחויב לחשוף את זהות הנהנים לצורך גביית דמי שכירות

1.         הבעלים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין בתל-אביב-יפו של מבנה הידוע כגוש 6928 חלקה 16 (להלן - הנכס) הם: המשיבים, שליש כל אחד, ולייק ג'ימס (מורי) ודיאנה, תושבי ארה"ב (להלן - לייק), שישית כל אחד.

            לייק מכרו את חלקם (שליש ביחד) למבקש, שהוגדר בהסכם כנאמן (As a trustee for beneficiaries ).

המבקש רשם הערת אזהרה לטובתו על חלקם של לייק.

זכויותיהם של לייק טרם הועברו על שם המבקש (או על שם הנהנים). לטענת המבקש, כיוון שטרם הושלמו הליכי ההשגה שהוגשה על המס שהוטל בקשר לעיסקה זו.

2.         הנכס מושכר באמצעות המשיבים לאחר/ים.

המבקש פנה למשיבים בבקשה לגלות לו את הסכמי השכירות ולשתפו (כנאמן) בהכנסות המתקבלות מהשכרת הנכס.

המשיבים דרשו מהמבקש לגלות לו את זהות הרוכשים הנהנים וסירבו להיעתר לבקשותיו עד לגילוי זהות אותם רוכשים.

המבקש עומד בסירובו לגלות למשיבים את זהותם של הרוכשים הנהנים.

יצוין, עם זאת, כי המבקש גילה בדיון (עמ' 3) כי הוא עצמו נמנה על הרוכשים ויש שניים נוספים.

3.         זהו הרקע להגשת תובענה זו, במסגרתה עותר המבקש, "ליתן צו המורה למשיבים להכיר במבקש כנאמן מטעם הנהנים רוכשי המקרקעין..., כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות למשיבים לשלם למבקש - המשמש כנאמן בעבור הנהנים - את דמי השכירות המתקבלים בגין השכרת שליש מהמקרקעין מיום רכישתם על ידי הנהנים באמצעות הנאמן".

            המשיבים טוענים, כי כל עוד לא גילה המבקש את זהותם של הרוכשים - הנהנים, הוא אינו זכאי לסעדים המבוקשים על ידו.

            עוד טענו המשיבים ל "מזימה וקנוניה" שנעשו על ידי המבקש ואדם נוסף, ברוך סער, לרכישת חלקם של לייק "מאחורי גבם".

4.         תחילה, יש לסלק שתי טענות מקדמיות שהועלו על ידי המשיבים.

            הראשונה נוגעת לסמכות הענינית.

            טוענים המשיבים, כי תביעה זו היא תביעה שבעניני נאמנות, שהסמכות לדון בהם נתונה לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 37 ל חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן - חוק הנאמנות).

            אינני מסכים עם המשיבים.

            למרות הגדרתו של המבקש כנאמן ולמרות שהמבקש פועל בתביעה זו בתור נאמן, המחלוקת עצמה איננה קשורה לענין מהענינים הנדונים על פי חוק הנאמנות.

            זו תביעה "רגילה" כלפי צד שלישי, שהסמכות לדון בה נקבעת על פי מבחני הסמכות "הרגילים". לענין זה דינו של תובע נאמן כדין כל תובע "רגיל".

            מטעם זה, נדונות תביעות "רגילות" המוגשות על ידי עזבון או מנהל עזבון כנגד צד שלישי ותביעות צד שלישי המוגשות כנגדם על פי הסמכות "הרגילה" ולא בבית משפט לעניני משפחה, הדן בענינים שבירושה על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (סעיף      1(6)(ה) ל חוק בתי המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995).