נאיף ואח' נ' קאסם ואח'

פסק - דין

בפני תביעה למתן סעד הצהרתי, צו מניעה קבוע, וסעד כספי על סך 4,000 ₪.

עפ"י העובדות שאינן במחלוקת, אביה של נתבעת מס' 1 יחד עם בנו פארס ובנותיו עפיפה וזומרוד היו הבעלים במשותף (מושע) של 5/2300 חלקים מקרקע בכפר קובעה (הידועה בשם "מוגור אלדורוז") ואילו אביהם של התובעים יחד עם אשתו (זומרוד) ושלושת התובעים ואחיותיהם (שהרבאן וגאלה) היו בעלים במשותף של 7/2300 מכלל הזכויות באותה קרקע, (להלן - "הזכאים הראשונים").

קרקע זו נרכשה מהזכאים הראשונים ע"י המדינה בהתאם לחוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953 עפ"י הסכם שנחתם בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל ביום 29/12/72 לפיו תמורת זכויותיהם בקרקע (שהינם 12/2300 חלקים) יקבלו הזכאים הראשונים 12800/91733 חלקים מכלל הזכויות בחלקה 17 בגוש 18831 מאדמות כפר א-רמה, בנוסף לפיצוי כספי. (להלן - "הסכם הפיצויים").

עפ"י הסכם הפיצויים הזכאים הראשונים קיבלו לבעלותם המשותפת (לפי אותו מפתח יחסי 7/12 מהשטח למשפחת התובעים ו- 5/12 מהשטח למשפחת הנתבעת מס' 1) שטח בגודל 12,800 מ"ר אשר גבולותיו הוגדרו כגבולות חלקת משנה של חלקה 17 אשר מסומנת בסימון המודגש 2/ב17/1 בתשריט המודד עלי מיום 15/1/97 (סומן ת/1). (להלן - "חלקת המשנה").

אין חולק בין הצדדים, על אף ניסוחו המעורפל של כתב התביעה והסעדים להם עותרים התובעים, (ראו סעיפים 7 ובעיקר ס' 16 לכתב התביעה וסעיפים 5 ט' ו-5 י' לכתב ההגנה המתוקן), כי בסמוך לאחר חתימת הסכם הפיצויים וקבלת החזקה על השטח מרשות הפיתוח הושגה הסכמה בע"פ בין אבי התובעים (המנוח נאיף טאפש ז"ל) לבין אבי הנתבעת מס' 1 (המנוח קאסם אסעד פארס ז"ל) לגבי חלוקת החזקה וזכויות השימוש בחלקת המשנה ובעקבותיה תפסו משפחת התובעים חזקה בלעדית בחלק הדרומי של חלקת המשנה, ואילו משפחת הנתבעים תפסו חזקה בלעדית בחלק הצפוני של חלקת המשנה. (להלן - "הסכם החלוקה").

במשך שנים רבות לא היו עוררין לעניין חלוקת החזקה והשימוש בחלקת המשנה עפ"י הסכם החלוקה ומשפחות התובעים והנתבעים חיו בשלום זה לצד זה. בעקבות פטירת אבות המשפחה הנ"ל הועברו זכויות הבעלות על הקרקע בין בני המשפחה שהיו זכאים להירשם כבעלים במשותף על חלקת המשנה ללא תמורה (עסקאות מתנה). בשנים 2006 -2008 הוסדרו הזכויות ברישום בלשכת המקרקעין נצרת באופן שנכון ליום 30/9/09, עפ"י נסח הרישום שצורף כנספח ג(1) לתצהיר עדות ראשית התובע מס' 1, זכויות הבעלות במושע של שלושת התובעים יחדיו בחלקה 17 הינם 52269/642131 שהם 7,467 מ"ר משטח חלקת המשנה (לטענת התובעים 7,469 מ"ר) ואילו זכויות הבעלות של נתבעת מס' 1 במושע בשטח חלקת המשנה הינם 21331/1834660 ו- 21331/458665 שהם ביחד 5,333 מ"ר.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים אינה איפוא בשאלת קיומו של הסכם חלוקה או בשאלת זהות הצדדים לאותו הסכם אלא בשאלת תוכנו.

תמצית טענות התובעים:

בסמוך לעריכת הסכם הפיצויים עם המינהל וקבלת החזקה על חלקת המשנה מרשות הפיתוח ובהתאם להסכם החלוקה, תפשה משפחת התובעים חזקה בחלק הדרומי של חלקת המשנה בשטח של 7,469 מ"ר (להלן-"החלקה הדרומית") ואילו משפחת הנתבעת מס' 1 תפשה חזקה בחלק הצפוני של חלקת המשנה בשטח בגודל 5,335 מ"ר (להלן -"החלקה הצפונית"). דהיינו כל משפחה קיבלה זכות חזקה ושימוש בלעדיים על שטח מוגדר בחלקת המשנה באותו יחס כפי שהיו זכאים הבעלים במשותף להירשם בלשכת המקרקעין עפ"י הסכם הפיצויים.

במשך שנים כיבדו הצדדים את הסכם החלוקה ורק בסוף שנות השמונים (עת הגיע אבי המשפחה לגיל שמונים), ניצלו הנתבעים ובעיקר הנתבע מס' 2 שהינו הבעל של נתבעת מס' 1, מצב חולשה זה ופלשו לחלקה הדרומית והתחילו להסיק עצי זית. לאחר שהתברר לתובע מס' 1 כי אביו המנוח הולך שולל ע"י הנתבע מס' 2 ונכנס לשטחם בהטעיה ובשיטות מוזרות, שלחו התובעים מכתב לנתבע מס' 2 (ע"י עו"ד) בדרישה לסלק את ידו משטח החלקה הדרומית. בעקבות קבלת מכתב זה פנה הנתבע מס' 2 וביקש את סליחת התובעים וכן סילק את ידו משטח החלקה הדרומית, וכמחווה של רצון טוב לא הוגשה תביעה נגדו ע"י התובעים.

בעונת המסיק של שנת 2008 פלשו הנתבעים שוב לשטח החלקה הדרומית והסיקו זיתים בשווי 4,000 ₪. בעקבות זאת, הוזמן המודד עלי יוסף לבדיקת זכויות התובעים בחלקת המשנה והוכן על ידו תשריט הקובע את גבולות החלקות ואת תוואי קו הגבול בין החלקה הצפונית לחלקה הדרומית, (צורף כנספח ח' לכתב התביעה).

בעקבות פלישה זו נשלח מכתב נוסף ע"י ב"כ התובעים ביום 26/11/08 לנתבע מס' 2 בדרישה לסילוק ידו משטח החלקה הדרומית, ובתאריך 12/12/08 נתקבל מנתבע מס' 2 באמצעות ב"כ מכתב תשובה ובו הכחיש את טענות התובעים וטען טענות זרות ומוזרות אשר אינן מתיישבות עם נכונות הזכויות והחזקה עפ"י הסכם החלוקה.

תמצית טענות הנתבעים

הוסכם במסגרת הסכם החלוקה לחלק את חלקת המשנה לחלקה צפונית (למשפחת הנתבעת מס' 1) וחלקה דרומית (למשפחת התובעים) כאשר בין החלקות מפריד גבול טבעי (הטרסה).

מרביתה של הטרסה מהווה גבול טבעי המחלק את שטח חלקת המשנה לשתי חלקות (צפונית ודרומית) כאשר החלק הצפוני בגודל 7,283 מ"ר מוחזק ע"י משפחת הנתבעת מס' 1 ואילו חלקו הדרומי בגודל 5,567 מ"ר מוחזק ע"י משפחת התובעים.

חלוקת חלקת המשנה עפ"י הסכם החלוקה נעשתה בהסכמה באופן שאינו תואם את הזכויות כפי שהצדדים היו זכאים להירשם וזאת לאור טיב הקרקע, טיב העצים שגדלו בה, תלילות השטחים, אפשרויות העיבוד והצורך בהכשרה, כאשר בעת החלוקה שווי שני החלקות (הצפונית והדרומית) תאם את זכויות הצדדים כפי שנרשמו מאוחר יותר. החלקה הדרומית הינה מישורית ובה נטועים עצי זית בני עשרות שנים. מדובר בקרקע פוריה שלא הצריכה הכשרה או טיפול מיוחד, ולעומתה החלקה הצפונית היתה במרביתה מדרון ובה היו נטועים עצי זית בודדים. לפיכך עוד בשנת 1988, בעת שקיבלה הנתבעת מס' 1 את החזקה בחלקה הצפונית (בהסכמת בני משפחתה), ביצעה יחד עם הנתבע מס' 2 עבודות הכשרה רבות היקף ובמרוצת הזמן נטעו עצי זית חדשים.