נאוה רבין ואח' נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

1.המבקשים עותרים בתובענה זו למתן צווים הצהרתיים, שתכליתם הכרזה על כך שהם אינם חייבים למשיבה חובות ארנונה כלשהם ולפיכך היא מנועה מלנקוט הליכי גביה נגדם לגביית החובות הנטענים.

2.הצורך בהגשת התובענה התעורר בעקבות עיקול שביקשו נציגי המשיבה לעשות במקום עסקם של המבקשים, ביום 28.12.06, לצורך גביית חובות ארנונה בקשר למספר נכסים ולמספר תקופות, כפי שיפורט להלן, בסכום מצטבר של כ- 114,000 ₪, נכון לאותו מועד.

המבקשים התנגדו לביצוע העיקול בטענה כי אין להם כל חוב למשיבה, ובסופו של דבר נמנע העיקול לאחר שהם הפקידו בידי שליחי המשיבה שיקים לפרעון החוב.

יצויין, כי השיקים לא הופקדו על ידי המשיבה, לאחר שהוברר (כטענתה) שהם נמשכו מחשבון מוגבל.

3.חובות הארנונה הנטענים על ידי המשיבה והמוכחשים על ידי המבקשים ,הינם, על פי הפירוט המופיע בתשובת המשיבה (סעיפים 36-41), כדלקמן (כל הסכומים נכונים ליום הגשת התשובה, 28.2.07):

א – חוב בקשר לנכס ברח' בר גיורא 12 ע"ס 23,638 ₪ בגין התקופה שבין יולי 1988 לנובמבר 1990, ע"ש המבקשת 1 (להלן – המבקשת) (להלן – חוב א'),

ב – חוב כולל (המורכב משני חובות נפרדים) בקשר לנכס ברח' יעבץ 3 ע"ס 63,027 ₪ בגין התקופה שבין יולי 1999 לפברואר 2001, ע"ש המבקשת ואחותה פזי פרידה (להלן – חוב ב'),

ג – חוב בקשר לנכס ברח' ה' באייר בסך 13,032 ₪ בגין התקופה שבין פברואר 2006 לפברואר 2007 על שם המבקשת (להלן – חוב ג'),

ד – חוב בקשר לנכס ברח' בארי 36 בסך 13,258 ₪ בגין התקופה שבין אפריל 1997 לאפריל 1999 על שם המבקשים 1 ו-2 (להלן – המבקשים) (להלן – חוב ד'),

ה – חוב בקשר לנכס ברח' יוחנן 1 בסך 1,864 ₪ בגין התקופה שבין פברואר 2002 לינואר 2007 על שם המבקשים (להלן – חוב ה').

4.המבקשים העלו שלל טענות נגד החובות הנטענים וביחס לכל נכס ונכס.

בין הטענות שהועלו:

התיישנות – המשיבה אינה רשאית להפעיל הליכי גביה נגדם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות;

"איני מחזיק" – המבקשים, או מי מהם, לא החזיקו בנכס זה או אחר בתקופות האמורות; פרעון חוב זה או אחר;

שיוך חוב למבקשת 3 (להלן – החברה) ולא למבקשים.

המשיבה טענה, כי היה על המבקשים להעלות השגותיהם וערריהם על החובות הנטענים בהתאם להליכים הקבועים בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קיבעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן – חוק הערר) ולא במסגרת הגשת תובענה זו לבית משפט זה;

כללי ההתיישנות אינם חלים על הליכי גבייה מינהליים;

לפחות חלקם של החובות הנדונים לא התיישן כלל;

המשיבה דחתה גם את טענות המבקשים על אי אחזקת הנכסים, פרעון החוב ושיוך חלקו לחברה.