נאגי(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת שמולביץ) במ"ת 15622-01-11 במסגרתה קבע בית משפט כי בידי המשיבה (המבקשת בבית משפט קמא) ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב האישום. משלא היה בידי העורר להציע חלופת מעצר הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

1.נגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות של גניבת רכב, התפרצות לרכב, חבלה במזיד ברכב (שתי עבירות), הכשלת שוטר (3 עבירות), שהייה בלתי חוקית, החזקת כלי פריצה לרכב והחזקת רכוש חשוד כגנוב.

העורר הינו תושב שטחים ונטען כי בתאריך 6.1.11 בשעה 04:54, או בסמוך לכך בעת ששהה שלא כדין בתחומי מדינת ישראל, התפרץ בצוותא עם אחר (שזהותו אינה ידועה למשיבה) לרכב מיצובישי 3213520 (להלן: "הרכב") השייך לאורטל ביטון אשר חנה בסמוך לבית ברחוב שלמה בן יוסף 34 בקריית עקרון בכך שניפץ את חלון הרכב הימני ונכנס לרכב במטרה לגונבו.

נטען כי העורר והאחר גנבו את הרכב ונסעו עד משק 19 במושב סיתרייה. משהבחינו השניים בשוטר (דורון אזולאי) פתחו בנסיעה מהירה, יצאו מן המושב והמשיכו בנסיעה מהירה בכביש 40 בעוד השוטר מנהל מרדף ומסמן להם לעצור. השוטרים יקי אפריאט ויחיאל שרפי פרסו דוקרנים על הכביש. העורר והאחר התעלמו מהוראות השוטרים שסימנו להם לעצור והמשיכו בנסיעה פרועה, עלו על הדוקרנים ושני גלגלי הרכב נוקבו. העורר והאחר המשיכו בנסיעה בעוד השוטר אזולאי מנהל אחריהם מרדף ממונע עד לצומת מצליח שם עצרו העורר והאחר והחלו במנוסה רגלית. העורר הצליח להימלט מהשוטרים פעמיים כשהוא מטפס על גדרות וחומות.

כתוצאה מהמרדף נגרמו לשוטר נפיחות והגבלה בתנועה באצבע בידו.

על גופו של העורר נתפס מכשיר לדרמן שהינו כלי פריצה ומכשיר סלולארי החשוד כגנוב.

2.במקביל להגשת כתב האישום ביקשה המשיבה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

עילות המעצר שנטענו, חשש להימלטות מן הדין המתעצם נוכח הרשעה קודמת בעבירת שב"ח והכשלת שוטר ועילת מסוכנות העולה מעבירות הרכוש שביצע העורר.

3.בדיון בבימ"ש קמא הסכימה ב"כ העורר לקיומן של ראיות בעבירת השב"ח והכשלת שוטר וחלקה על קיומן של ראיות בעבירות האחרות.

בימ"ש קמא שמע טיעונים לבקשה וקבע כי בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת כל העובדות המפורטות בכתב האישום וביסס החלטתו על הראיות הבאות:

(א) בסרט שצולם במצלמת האבטחה במקום הפריצה והגניבה- נצפו שני פורצים. הדיסק צורף לתיק החקירה למרות ניסיונותיי לצפות בדיסק במכשיר ה- DVD של בית המשפט ובמכשיר שמצוי בביתי, מסיבות טכניות שאינן ברורות לי, לא עלה בידי לצפות בסרטון מצלמת האבטחה.

כעולה מתיק החקירה ופרוטוקול הדיון בבית משפט קמא החשודים לבשו מעילים כחולים, חשוד אחד נעל נעלים לבנות ודגמ"ח בהיר בצבע זית או חאקי. החשודים נושאים על גבם תרמיל, חשוד אחד חובש על ראשו כובע צמר והשני חובש כובע מצחייה. האחד מחזיק פנס בידו.

(ב)דוחות השוטרים (דו"ח של השוטר דורון אזולאי, של השוטר אייל אשכנזי, של השוטר עובדיה אשר, של המתנדב יקי אפריאט, של המתנדב יחיאל שרפי ומזכר של השוטר רם אל חי) מצביעים על קשר עין רצוף עם הרכב במהלך המרדף ובהמשך עם נוסעיו לאחר שירדו מן הרכב.

(ג) התנהגותו המחשידה של העורר במהלך המרדף אחריו והניסיון שלו לאורך כל הדרך להימלט מהשוטרים.

עם זאת קבע ביהמ"ש כי קיימת חולשה מסוימת בעוצמת הראיות הקשורות לעבירות הרכב, אך היא אינה עולה כדי כרסום.

נקודת החולשה שמצא בימ"ש בראיות הן:

פרק הזמן המדויק שחלף בין גניבת הרכב כפי שנראית בסרטון מצלמות האבטחה לבין זיהויו של הרכב במושב סיתרייה על ידי השוטר דורון אזולאי אינו ברור שכן על פי מצלמות האבטחה הגניבה הייתה בסמוך לשעה 04:00 ולפי דו"ח הפעולה של השוטר אזולאי זיהוי הרכב במושב סתריה היה בשעה 05:11.

השוטרים לא ציינו בדוחות הפעולה תיאור הבגדים שלבשו העורר והאחר. העורר לבש חולצה שחורה ומכנסי ג'ינס וצילומי המכנסים כפי שבוצעו על ידי השוטר אל חי מלמדים כי לא מדובר במכנסי ג'ינס.

פרק הזמן הקצר שחלף בין גניבת הרכב והמרדף שהתנהל אחרי הרכב ובהמשך לאחר שני החשודים והעובדה כי לא נמצאו פרטי לבוש מהפרטים שנראו על החשודים במצלמות האבטחה.