נאג'י נ' בצלאלי

פסק דין

כתבי הטענות

1. על פי כתב התביעה קבלן בשם איווס חתם על הסכם לביצוע עבודות בניה במרפסות הנתבעים והזמין את התובע לביצוע העבודות מטעמו ואף שילם לו 42,000₪ עבור העבודות שביצע. בנקודה מסויימת נתן הקבלן הוראה להפסיק את העבודות עקב סכסוך. על פי כתב התביעה הנתבעים פנו אל התובע באמצעות פועליו שעבדו בסמוך וביקשו כי ימשיך את העבודות הנותרות תמורת תשלום מלא. הנתבעים אף שילמו מקדמות בסך 18,000 ₪ ונותרו חייבים את סכום התביעה בסך 69,521 ₪.

על פי כתב ההגנה הסכם הבנייה נעשה רק אל מול הקבלן הראשי וביצוע העבודות מעולם לא הופסק. אין כל יריבות בין התובע לנתבעים על אף שמודים שחלק מהתשלומים בוצעו ישירות לתובע שאף חתם על קבלתם. על פי כתב ההגנה התובע עבד אך מטעם הקבלן. לטענת הנתבעים כל העבודות והחיובים נכללו תחת ההסכם עם הקבלן והתמורה שנקבעה בו. על פי כתב ההגנה העבודות בוצעו ברשלנות וגרמו נזק לנתבעים: הם נזקקו לבעלי מקצוע חיצוניים לתיקונים, לקניית סחורה באופן פרטי ופיצוי השכנים בגין נזק שנגרם לגג שלהם. הבניה בוצעה גם תוך חריגה מהיתרים והוגש כתב אישום כנגד הנתבעים.

בכתב התשובה נטען כי מכתב ההגנה עולה שהנתבעים מודים כי קיימת יריבות בין הצדדים. לחילופין מתבקש מינויו של מהנדס בורר.

2. על פי כתב התביעה שכנגד על אף שהתמורה שולמה במלואה, הנתבע שכנגד שביצע את העבודות על פי הוראות הקבלן לא סיים את העבודות ואף הותיר אחריו נזקים. הנזקים עניינם שימוש בחומרים ירודים ולא תואמים, סטיות מוגזמות ובלתי תקניות בביצוע, חריגה מתשריט ותכנית המהנדס – בניית שלד שחורג מהיתר הבניה שבעטיו הוגש כתב אישום כנגד התובע שכנגד בבית משפט לעניינים מקומיים והוא נקנס. הנתבע שכנגד לא קיבל אישור המהנדס לגמר כל שלב, נתון העלול להוביל לפסילת היתר הבנייה. נזקים נוספים עניינם אבק ורעש מיותר עקב צורת העבודה, עיכוב העבודה במתכוון כדי לחכות לבעלי מקצוע זולים, התנהלות שגרמה לסבל ועוגמת נפש. העבודות אף בוצעו שלא לפי התקן והתובע שכנגד נאלץ לשכור בעלי מקצוע אחרים ולרכוש סחורות. נגרם נזק לגג השכנים והתובע שכנגד נאלץ לממן הובלה וסילוק אשפה. עוד "מצא עצמו" התובע שכנגד עם מרפסת על עמודים במקום תלויה. בכתב התביעה שכנגד נתבעים נזקים שעניינם הפרש לסוג הריצוף והחלפתו, הפרש בעלות מרפסת עמודים מול תלויה, פרוק "קופינג" והחלפתו, החלפת מדרגות הכניסה, הוצאות צו הריסה והיתר בניה מחודש ועוגמת נפש.

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד נטען כי אין קשר בין הנתבע שכנגד לתביעה שכנגד. הנתבע שכנגד נכנס לתמונה בגמר יציקת הבטון, לביצוע עבודות גימור במרפסת. הקבלן נתן הוראה להפסיק את העבודות מטעמו לאחר גמר יציקת הבטון. על פי כתב ההגנה לתביעה שכנגד הנתבע שכנגד ביצע את כל העבודות שלב אחרי שלב בפיקוח המהנדס. כל המידות ניתנו על ידי המזמין והנתבע שכנגד גם לא ביצע כל עבודות ריצוף למזמין. על אף אזהרות כל הנוגעים בדבר המזמין נתן הוראה למהנדס מטעמו לשנות את התכנית ובעקבות זאת ניתנה הוראה לקבלן הראשי אשר נתן את ההוראה לנתבע שכנגד. לאחר שהופסקו העבודות בהוראת הקבלן ולאחר שהתובע שכנגד פנה מספר פעמים למנהל העבודה ולעובדים שעבדו אצל השכן, פנה הנתבע שכנגד לקבלן אשר מסר לו כי יעבוד "על אחריותו". המזמין נתן הוראה לפרק גגון לשכן כדי להציב תומכים לתקרת המרפסת והמזמין הבטיח פיצוי לשכן באחריות מלאה של המזמין. על פי כתב ההגנה לא הושאר דבר במקום. מרבית העבודות נשוא התביעה כלל לא בוצעו על ידי הנתבע שכנגד או עבור התובעים שכנגד.

3. מטעם התובע והנתבע שכנגד הוגשו תצהיריהם של התובע, של עוזי זדה שעל פי תצהירו עבד כמנהל עבודה אצל התובע באתר. עוד הוגשה חוות דעת של המהנדס יצחק קיל.

מטעם הנתבעים והתובעים שכנגד הוגשו תצהירים של הנתבע ושל אהוד איווס בנו של הקבלן איווס שנפטר בינתיים. עוד הוגשה חוות דעת של ההנדסאי בניין יורם כהן.

כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הטענות בסיכומים

4. לטענת התובע בסיכומיו הוכח כי ההתקשרות המקורית היתה בין הנתבעים לבין הקבלן איווס אשר הפסיק את העבודה וכי ההתקשרות בין התובע לבין הנתבעים היתה בעלפה, לאחריה ונפרדת ממנה. לטענת ב"כ התובע עדותו של הנתבע היתה רצופת סתירות וסתירות גם נתגלו בעדותו של המומחה מטעם הנתבעים. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו התביעה שכנגד כוללת טענות שהיה מקום להפנותן כלפי הקבלן איווס והיא הוגשה אך בשל התביעה שהוגשה כנגד הנתבעים. מכל מקום חוות הדעת מטעם התובע מעלה כי העבודות שבוצעו על ידו בוצעו בצורה מקצועית ואילו חוות הדעת מטעם הנתבעים כוללת במכוון עבודות שכלל לא בוצעו על ידי התובע. לבסוף טוען ב"כ התובע כי אופן ניהול ההליך מצד הנתבעים מלמד על זלזול.

לטענת ב"כ הנתבעים והתובעים שכנגד בסיכומיו יש לדחות את הטענה ולפיה נכרת הסכם חדש בעלפה בין התובע לנתבעים להשלמת העבודות עליהן הוסכם עם הקבלן איווס ואשר הופסקו על ידו מאחר ומהעדויות מטעם הנתבעים עולה כי לא הקבלן איווס הפסיק את העבודות אצל הנתבעים אלא התובע עצמו. העובדה כי התחייבויותיו של התובע בגין ההסכם המקורי עם הקבלן איווס כקבלן מבצע כללה, כעולה מעדותו של עוזי זאדה, לא רק את יציקת השלד אלא גם את כל עבודות הגמר שפורטו בהסכם, מייתרת את הצורך של הנתבעים לכרות הסכם חדש עם התובע. גם מחקירתו של התובע עולה כי למעשה העבודות הנוספות נשוא התביעה הן אלו הכלולות בהסכם עם הקבלן כאשר מהעדויות עולה כי חלקן תוצאה של עבודה רשלנית של התובע וחלקן – בגין סעיפי עבודה אשר כלל לא בוצעו. גירסת התובע ולפיה שולמו לו תשלומים כמקדמה על חשבון החוזה עימו נסתרה הן בחקירתו של הנתבע, הן בחקירתו של זאדה והן בעדותו של התובע עצמו. הן מחקירתו של התובע והן מהתנהלות הצדדים בעבר עולה אי סבירות הגרסא בדבר קיומו של הסכם בעלפה בין התובע לבין הנתבעים. עוד טוען ב"כ הנתבעים כי מהעדויות לרבות זו של התובע עולה כי אף לגרסתו לא סוכמו הפרטים המהותיים ביחס להיקף העבודות והמחיר. קרי, לא נתקיימה דרישת המסויימות. גם לא נתקיימה הדרישה להעדה על גמירת דעת מצד הנתבע להתקשר בחוזה המשך העבודה כנטען על ידי התובע. לטענת ב"כ הנתבעים התובע לא הציג כל תמחור אמיתי של עלויות העבודה שלטענתו בוצעו על ידו ולא הציג כל ראיה להוצאות שלכאורה הוציא. לטענת ב"כ הנתבע גרסאותיו של התובע אינן אמינות, מתחמקות ומלאות סתירות וקיימת אף סתירה בין כתב התביעה לכתב ההגנה בתביעה שכנגד ככל הנוגע לסכומים שהתקבלו על ידי התובע. אשר לתביעה שכנגד נטען כי העילה כנגד הנתבע שכנגד אינה חוזית שכן לא נכרת חוזה בין הצדדים אלא נזיקית מתוקף היותו קבלן משנה של הקבלן הראשי. רשלנותו של התובע כקבלן מבצע הוכחה בחוות הדעת של המהנדס יורם כהן ובעדויות האחרות. חוות הדעת שהוגשה מטעמו של הנתבע שכנגד אינה מבוססת על ידיעה אישית אלא על דברים שנמסרו לו על ידי הנתבע שכנגד. לטענת ב"כ התובעים שכנגד לצורך הקטנת הנזק הם נאלצו לרכוש סחורה ללא קבלות מאת תושבי שטחים.

בסיכומי התגובה טוען ב"כ הנתבע שכנגד כי התביעה שכנגד היא חוזית ולא נזיקית לנוכח קיומו של הסכם בעלפה בין הצדדים. הסכם שקיומו הוכח. לטענתו טענת הרשלנות כנגד הנתבע שכנגד לא הוכחה והטענות להקטנת הנזק מצד התובעים שכנגד אינן רלוונטיות. לטענת ב"כ הנתבע שכנגד מהעדויות עולה כי לאורך כל הדרך נהגו התובעים שכנגד בחוסר תום לב על מנת להתחמק מחיובם לשלם.

דיון

התביעה

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 3.1.01 נחתם הסכם לביצוע עבודות בבית הנתבעים. כעולה מההסכם, הן הכותרת לו והן החתומים בסיומו, הצדדים להסכם הם הקבלן שלמה איווס ז"ל והנתבע – רוני בצלאל (ר' נ/1). בהסכם פורטו העבודות אותן התחייב הקבלן לספק והתמורה נקבעה בסך 80,000 ₪. מהעדויות עולה כי התובע היה אמור לבצע מטעמו של הקבלן את העבודות שהוזמנו (ר' סעיף 1 לתצהיר הנתבע; עדותו של זאדה בעמ' 29, שורה 27 – עמ' 30, שורה 5; שורות 30-28).

לגרסת התובע בשלב מסויים עקב מחלוקת עם המזמין הופסקו העבודות על ידי הקבלן איווס והוא התקשר ישירות עם המזמין לבקשתו של האחרון (ר' סעיפים 4-2 לתצהיר התובע). לגירסת הנתבע מעולם לא הופסקו העבודות על ידי הקבלן ומעולם לא ביקש את שירותיו של התובע באופן עצמאי (סעיף 5 לתצהיר הנתבע). על ההסכם שכאמור מלכתחילה נכרת בין הקבלן איווס לבין הנתבע נרשמו התשלומים ששולמו על ידי הנתבע לקבלן ולידם סומנה חתימת הקבלן. אין מחלוקת כי משלב מסוים שולמו התשלומים ישירות לתובע אשר הוא שחתם על קבלתם (ר' סעיף 10 לתצהיר הנתבע; עדותו של התובע בעמ' 4, שורה 25 – עמ' 5, שורה 17).

6. הגירסא ולפיה הופסקו העבודות בשלב מסויים עקב מחלוקת בין הקבלן והמזמין (הוא הנתבע) נתמכת בעדותו של עוזי זאדה שעבד כמנהל עבודה מטעם התובע ושעל פי עדותו המחלוקת נתגלתה עקב סרוב המזמין לערוך חשבון על תוספות ושנויים ועקב מחלוקת בנוגע לדולרים מזוייפים שלכאורה שולם באמצעותם (סעיפים 5-3 לתצהיר). על פי תצהירו מאחר ועבד אצל שכן נוסף פנה אליו הנתבע וביקש כי ידבר עם התובע על המשך העבודות ובלחצו שלו הסכים התובע לאחר שהקבלן איווס הסכים ובלבד שהוא (הקבלן) "יצא מהתמונה" וכל האחריות תחול ישירות על התובע (סעיפים 7-6 לתצהיר). בעדותו ציין כי נכח בשיחה שהתנהלה בין הקבלן איווס לבין התובע ובה ציין הקבלן כי אינו מעוניין עוד בהמשך העבודה עם המזמין. על פי עדותו העבודה הושבתה אז כשבועיים ובעקבות מגעים שהתנהלו בינו לבין הנתבע הוסכם על המשך העבודה (ר' עמ' 28, שורות 22-5; שורה 25 – עמ' 29, שורה 7). בנו של הקבלן איווס ז"ל, אהוד איווס, שכנו של הנתבע אשר תיווך מלכתחילה בינו לבין אביו בנוגע לביצוע העבודות (סעיף 5 לתצהיר; עמ' 39, שורות 22-21; עמ' 41, שורה 32- עמ' 42, שורה 1) מציין בתצהירו כי למיטב ידיעתו מעולם לא פרץ סכסוך בין אביו לבין המזמין שכן לנוכח היחסים המיוחדים ששררו בינו לבין אביו היה האחרון מספר לו על כך (סעיף 9 לתצהיר). על פי תצהירו אביו מעולם לא ביקש להפסיק את העבודות (סעיף 10 לתצהיר). עם זאת אף הוא מאזכר בתצהיר מחלוקת בשל 200$ שלכאורה נמצאו מזוייפים (סעיף 14 לתצהיר). בעדותו ציין כי "יודע שהיתה בעיה שהפסיקו קצת את העבודה, לא ידוע באיזה עניין, לא משהו רציני, היה ויכוח על 200-100 דולר" (עמ' 43, שורות 10-9).

לנוכח האמור נראה אפוא כי אכן נתגלתה בשלב מסויים מחלוקת שבעטייה הופסקו לזמן קצר העבודות. עם זאת, אף מעדותו של התובע עצמו עולה כי עיקרה של המחלוקת היתה דרישה לתשלום בגין תוספות ושנויים (ר' עמ' 13, שורות 25-21). גם על פי הגרסאות מהן עולה כי הקבלן איווס ביקש להפסיק את ההתקשרות עם הנתבע, אין כל עדות ולפיה אמר הקבלן איווס דבר כלשהוא בעניין זה לנתבע עצמו והתובע עצמו העיד כי על אף המחלוקת שנתגלתה, היו יחסים טובים בין הקבלן איווס לבין הנתבע (ר' עמ' 21, שורה 20). כך גם לעדותו של בנו של הקבלן איווס (ר' סעיף 9 לתצהירו). לעומת זאת, מעדותו של עוזי זאדה עולה כי היחסים בין התובע עצמו לנתבע היו מתוחים וכי למעשה המגעים ביניהם התנהלו באמצעותו (ר' עמ' 25, שורות 12-9). מעדותו של התובע עולה כי עד להפסקת העבודות עבד רק הוא כקבלן בשטח, באמצעות עובדיו (ר' עמ' 25, שורות 12-9). התובע העיד כי התחייב כלפי איווס אך לביצוע עבודות השלד עד גמר היציקה ולא מעבר לכך (ר' עמ' 6, שורות 29-23), אך העד מטעמו מר עוזי זאדה העיד כי כבר מלכתחילה היה ברור כי הגיעו לבצע את מכלול העבודה עליה הוסכם בין הקבלן איווס לבין הנתבע (ר' עמ' 30, שורות 30-28). הרושם המתקבל מכל האמור הוא כי הפסקת העבודות היתה קשורה אותה עת לדרישת תשלום נוספת שהועלתה על ידי התובע עצמו.