נ.נ. סלטי הנדסה וניהול פרוייקטים בע"מ נ' scientology international

פסק דין

1.המערערת הגישה ערעור על החלטת כב' הרשם ברנר מיום 20/5/12 בת.א. 18382-09-11 ולפיה נדחתה בקשת המערערת – הנתבעת שכנגד לסלק על הסף את התביעה שכנגד שהוגשה נגדה על ידי המשיבה.

2.רקע עובדתי נדרש:

א)המערערת הגישה תביעה על סך 7,609,133 ₪ נגד עו"ד גור פינקלשטיין ונגד המשיבה.

בתביעה נטען, כי הנתבעים קיבלו שירותי בנייה ושיפוצים שהוזמנו מהתובעת ביחס לבניין תיאטרון "אלהמברה" – מבנה המצוי בשד' ירושלים 39 ביפו, הידוע כגוש 7088 חלקה 8. (להלן: "הנכס") ונותרו חייבים את הסכום הנתבע.

בכתב התביעה טענה המערערת – התובעת, כי עו"ד פינקלשטיין שימש כשלוח ו/או נאמן מטעם המשיבה (ראה סעיף 20 לכתב התביעה) ולמרות הכחשות המשיבה, יש ראיות לכך שעו"ד פינקלשטיין תפקד בנאמנות מטעם המשיבה. (סעיף 21 לכתב התביעה).

ב)המשיבה הגישה כתב תביעה שכנגד נגד המערערת על סך 8,000,000 ₪.

בסעיף 1 לכתב התביעה שכנגד נכתב, כי התובעת שכנגד הינה קרן שהוקמה במסגרת החוק בבריטניה בשנת 1988 והיא מוכרת כמלכ"ר.

בכתב התביעה שכנגד נטען, כי עו"ד פינקלשטיין רכש את הנכס עבורה. היה אמור לנהל את הבנייה והשלמת הבנייה לטובתה כנהנה ובעבורה, עד אשר הסתבר, כי בחודש אפריל 2011 נעצר עו"ד פינקלשטיין בין היתר בחשד לניסיון לרצח וכן בחשד למעורבות בהצתת הנכס, ועד עתה הוא עצור עד תום ההליכים בעקבות הגשת כתב אישום נגדו.

בכתב התביעה שכנגד נטען, כי המערערת – הנתבעת שכנגד ועו"ד פינקלשטיין קשרו קשר להונות אותה ולהוציא ממנה מיליוני שקלים במרמה.

ג)המערערת – הנתבעת שכנגד ביקשה לסלק את התביעה שכנגד על הסף בטענה ולפיה התובעת שכנגד – המשיבה היא אינה אישיות משפטית כלל.

נטען בבקשה, כי רק "עקב טעות אדמיניסטרטיבית ניתן לה מעמד בהליכים דנן". (מתוך סעיף 1 לבקשה לסילוק על הסף).

ב"כ המערערת טען, כי לאור תקנה 9 (2) לתקסד"א התשמ"ד – 1984, כתב תביעה צריך לכלול גם מספר זיהוי.

לתובעת שכנגד אין כלל מספר זיהוי כפי שעולה במפורש מכתב התביעה שכנגד.

זאת ועוד, בדיון שהתקיים ביום 23/11/11 כאשר נשאלה המצהירה מטעם המשיבה, היכן רשומה המשיבה, היא השיבה, כי היא לא חושבת שהמשיבה רשומה במדינה מסוימת. (הדיון התנהל במסגרת בקשה לביטול עיקול).

עוד טען ב"כ המערערת בבקשה לסילוק על הסף, כי מפרוטוקול הדיון שנערך ביום 23/11/11 מעדותה מטעם המשיבה עלה, כי המשיבה והנכס הם "הקדש ציבורי" בהתאם לחוק הנאמנות תשל"ט – 1979 ומדובר בנאמנות אשר רכשה נכס מכספי ה"מאמינים" לצורך הקדשתו למטרות דתיות ציבוריות ועל כן נקל להיווכח שמדובר בהקדש ציבורי במובנו של חוק הנאמנות.

על פי הלכת בית המשפט העליון ברע"א 46/94 איילה זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין( להלן:"הלכת אברמוב") פ"ד נ (2) 202, 210 ההקדש הציבורי אינו אישיות משפטית, ולפיכך נטען, כי יש לסלק את התביעה שכנגד על הסף.

בבקשה נטען עוד, כי מדובר בהקדש ציבורי שמתנהל בניגוד לחוק. המשיבה פועלת כמוסד דתי מבלי שהוכרה על ידי הרשויות ובניגוד להוראות פקודת העדות העדתיות (ארגונן) ועל סמך מכלול הטענות, אין להותיר את התביעה שכנגד על כנה.

ד)המשיבה התנגדה לבקשה ולאחר קבלת תשובה לתגובה, דחה כב' הרשם את הבקשה.

בהחלטה נקבע כדלקמן: