נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

לפני בקשת יחיד המצוי בהליכי חדלות פירעון, למתן צו המורה למשיב, המוסד לביטוח לאומי, לחדול מקיזוז חוב דמי המזונות מקצבת נכות.

• המבקש מצוי בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק").

  ביום 29.03.20 ניתן למבקש צו לפתיחת הליכים ("הצו"), והמשיבה 2 מונתה כנאמנת.

• המבקש חייב בתשלום דמי מזונות לגב' ב.ע.ש, וזאת על פי פסק-דין מיום 28.03.08 בבית-המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון.

  כעולה מתגובת הנאמנת, חוב המזונות של המבקש עומד על 3,380 ₪ לחדש (סך של 1,150 ₪ לכל ילד וכן סך של 1,080 ₪ בגין מדור).

  סעיף 10 (ד) בצו מחייב את המבקש להמשיך בתשלום המזונות בהם חויב גם בתקופת הליכי חדלות הפירעון.

• לטענת המבקש, הינו זכאי לקבלת קצבת נכות מהמשיב 1, המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), אולם מתברר שהמל"ל מקזז כספים מקצבת הנכות לה זכאי המבקש, גם לאחר שניתן הצו וכנגד חוב מזונות שיש למבקש.

  לפי גרסת המבקש, אסור למל"ל לקזז כספים מקצבת הנכות לה הוא זכאי מאז ניתן הצו, ולכן יש לצוות על המל"ל לחדול מקיזוז וכן להורות לו להשיב למבקש את הכספים שקוזזו מאז ניתן הצו.

• המל"ל מאשר בתגובתו כי הוא מקזז כספים מקצבת הנכות לה זכאי המבקש, אך טוען שבדין הוא עושה כן.

  לפי טענת המל"ל, לא עומד המבקש בתשלומי דמי המזונות בהם חויב מזה תקופה ממושכת. לפיכך, בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן: "חוק המזונות") משלם המל"ל את דמי המזונות במקום המבקש. נוכח תשלום זה הצטבר לחובת המבקש חוב למל"ל בסך של 398,205 ₪ (נכון למועד התגובה) וזאת בנוסף לחוב המבקש כלפי הזכאית למזונות בגין ההפרש.

  בגין חוב זה, אף מנהל המל"ל הליכי גבייה כלפי המבקש ובמסגרתם גם עלה בידו לגבות סכום חלקי של 96,443 ₪.

  עם זאת, מדגיש המל"ל בתגובתו, הקיזוז מקצבת הנכות לה זכאי המבקש איננו מתייחס כלל לחוב שהצטבר בגין תשלומי העבר שנעשו, אלא אך ורק לחוב השוטף שממשיך להצטבר למבקש בגין דמי המזונות שאותם משלם במקומו המל"ל. קיזוז זה, לטענת המל"ל, נעשה כדין ולכן אין בסיס לבקשה.

• הנאמנת התייחסה אף היא לבקשה. לטענת הנאמנת, כיוון שלפי הצו חייב המבקש בהמשך תשלום חוב המזונות, שומה עליו לעמוד בהם ולהעבירם במישרין לזכאית. אם כך גם ייעשה, ממילא שלא יהיה צורך בתשלום חוב המזונות על ידי המל"ל ואף לא בקיזוז מקצבת הנכות.