נ.ז.בייקלס בע"מ נ' גילד אנטרפרייז אינטרנשיונל

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט אהרון שדה) בת.א. 25448-11-09 מיום 25.8.10, ואשר על פיה נדחתה בקשת המבקשת לבטל צו המצאה אל מחוץ לתחום, שניתן למשיבה במעמד צד אחד ביום 22.11.09.

2.המבקשת היא חברה הרשומה בניו-זילנד. המשיבה היא חברה הרשומה באנגליה. שתי החברות עוסקות במסחר במוצרי מזון .

3.המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה כספית שעילתה אבדן רווחים צפוי בשל הפרת חוזה בין הצדדים.

4.לכתב התביעה צירפה המשיבה חוזה שנקשר לטענתה בין הצדדים (שאינו חתום על ידי המבקשת), אשר קבע כי דיני מדינת ישראל או בריטניה יחולו עליו. בהתאם להוראות תקנה 500(4)ג', הקובעת כי ניתן לאשר המצאה אל מחוץ לתחום, כאשר על החוזה חלים דיני מדינת ישראל, הגישה המשיבה בקשה להיתר המצאה למבקשת אל מחוץ לתחום השיפוט.

5.ביום 22.11.09 ניתן על ידי בימ"ש קמא היתר המצאה במעמד צד אחד.

6.המבקשת הגישה בקשה לבטל את ההחלטה, בטענה שהחוזה שצורף לתביעה אינו חתום על ידה. כן טענה להעדר עילה, לסיכויי התביעה ולכך שהפורום בישראל אינו הפורם הנאות.

7.בהחלטה מיום 25.8.10 דחה בימ"ש קמא את הבקשה, בקובעו כי המבקשת טענה כי החוזה אינו חתום, אך לא כפרה בעובדה שהצדדים פעלו על פיו או שהיה חוזה אחר בינהם. בימ"ש קמא קבע כי בשלב זה המשיבה אינה נדרשת להוכיח תביעתה אלא רק קיומה של "שאלה רצינית" – אשר הוכחה בפועל, וכי בשלב מקדמי זה לא ניתן לדון בסיכויי התביעה. עוד קבע בימ"ש קמא כי אכן לכאורה הנטיה הראשונית הינה לקבוע כי ישראל אינה הפורום הנאות אך יחד עם זאת תניית השיפוט שנקבעה מדברת בעד עצמה. אמנם תניית שיפוט זו בעייתית, כאשר נאמר כי יחולו על החוזה דיני ישראל "ו/או" בריטניה, אך יש לפרשה בהגיון לפיו יחולו דיני אחת המדינות ולא שני הדינים ביחד ובמקרה של מחלוקת כל צד ראוי לבחור את הערכאה הרצויה לו. עוד קבע כי המבקשת לא הוכיחה כי הזיקה לפורום זר חזקה באופן משמעותי מזו של הפורום הישראלי. עוד נדרש בימ"ש קמא לטענת המבקשת לפיה ההליך בישראל יכביד בהוצאות וקבע כי שיקול זה אינו יכול להוות מחסום דיוני בפני ניהול התביעה בישראל.

8.החלטה זו הינה נשוא הבקשה בפני, כאשר המבקשת חזרה וטענה כי מדובר בסכסוך משפטי בין שני תאגידים זרים, וכי אין להם כל זיקה לישראל כמקום שיפוט. המבקשת טענה כי מדובר בחוזה שאינו חתום אלא בטיוטה בלתי מחייבת, טיוטה בה צויין באופן סתמי כי הדין על פיו תידון המחלוקת יהיה הדין הישראלי אולם אפילו סעיף זה אינו עוסק במקום השיפוט. המבקשת חזרה על טענותיה לענין ההכבדה בניהול ההליך בישראל וכן טענה כי קיימים פורומים מתאימים יותר לבירור הסכסוך, ובמיוחד הפורום הניו-זילנדי.

9.המשיבה הגישה תגובה לבקשה וטענה כי הוכח על ידה קיומה של עילה להמצאה, כי מדובר בפורום נאות וכי קיימת לה עילת תביעה טובה. המשיבה טענה כי על פי החוק האנגלי אין תוקף לשני סעיפים בחוזה (זה הקובע את תניית השיפוט וזה הקובע את ההפרה של המבקשת) וכי על בית המשפט לקבוע את הפורום המתאים, בהתאם לפורום שמעניק תוקף להסכמות הצדדים דוקא. המשיבה טענה כי ניו זילנד אינה מהוה פורום נאות, הן בשל העובדה שהדין שם (החוק האנגלי) אינו נותן תוקף להסכמות הצדדים, והן לאור העובדה שהזיקה היחידה של ניו זילנד לעיסקה הינה מקום מושבה של המבקשת.

10.דין הבקשה להדחות, מהטעמים שניתנו על ידי בימ"ש קמא.

11.אכן- החוזה שצורף לכתב התביעה אינו חתום על ידי המבקשת, אך המבקשת לא התכחשה לעובדה שהצדדים פעלו בהתאם להוראותיו וכי אין בין הצדדים כל הסכם אחר. בחוזה זה נקבע במפורש כי על החוזה יחולו דיני ישראל ו/או בריטניה, והעובדה שבחוזה נכללו הסכמות, אותן ניתן לאכוף על פי הדין הישראלי בלבד ולא על פי הדין בבריטניה (הוראות סעיף 12 לחוזה), היא הנותנת כי זו היתה כוונתם.

12.בשים לב לסעיף זה בחוזה (סעיף 13) ממילא חלה תקנה 500 (4) ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי :

"רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט,להיתר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:

התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:

(ג)על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא".

13.בעובדה זו אין די ו"לא תם המסע שעורך בית המשפט בבואו להחליט אם להתיר המצאה מחוץ לתחום" וגם אם נתקיימו התנאים הנדרשים על פי אחת מתקנות המשנה של תקנה 500, מסור לבית המשפט שיקול דעת אם להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. בהקשר זה עליו לבחון בין היתר האם הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה שאת המצאתה מבקשים" (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ"ד נח(2) 465).

14.עוד נקבע בענין ראדא הנ"ל כי כאשר הטענה בדבר פורום לא נאות מועלית בפני בית משפט ישראלי במסגרת הליך הנוגע למתן היתר להמצאת התובענה אל מחוץ לתחום השיפוט, דהיינו בטרם רכש בית המשפט הישראלי סמכות לדון בה, הנטל מוטל על התובע להראות כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות (והוא הדין כאשר דן בית המשפט בבקשה לביטול היתר המצאה שניתן על פי צד אחד, שהדיון בה הינו למעשה דיון בבקשה המקורית, שם, בעמוד 472). לעומת זאת, מקום שטענה בדבר נאותות הפורום מועלית בפני בית משפט ישראלי המוסמך לדון בתובענה, הנטל הוא על הנתבע הטוען לאי-נאותות הפורום הישראלי לשכנע כי פורום זר (שיש לו סמכות לדון בתובענה) הוא הפורום הנאות וה"טבעי" לדון בתובענה.

15.רע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ. FOREM BAGCO INC (פסק דין מיום 26.8.10) נפסק מפי כבוד השופטת חיות כי :

"לצורך קביעת "טבעיות" הפורום על בית המשפט להביא בחשבון את הנסיבות הצריכות לעניין ואת מכלול הזיקות הרלוונטיות, וכן את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים כולם (ראו: ע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365, 386 (1985); ע"א 2705/91 אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד מח(1) 554, 575 (1993); ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd, פיסקה 18 ([פורסם בנבו], 4.9.2007".