נ"ו נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט י' טופף) בעמ"ת 70962-07-18 מיום 1.2.2018, בגדרה התקבל ערר המשיבה, ובוטלה החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (השופט ר' פרי) במ"ת 25443-11-17 מיום 30.1.2018, אשר הורתה על שילוב המבקש במסגרת לטיפול באלימות במשפחה, תוך הסרת תנאי הפיקוח האלקטרוני.

עובדות כתב האישום והליכים קודמים

2. נגד המבקש הוגש ביום 12.11.2017 כתב אישום, המייחס לו את העבירות הבאות: תקיפה סתם – בן זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; ותקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין.

           לפי עובדות כתב האישום, ביום 7.11.2017, לפנות בוקר, הכה המבקש בידו על ראשה של בת זוגו, המנהלת עמו מערכת יחסים מזה שנה וחצי (להלן: המתלוננת), לאחר ויכוח שהתגלע בין השניים. כשהתקשרה המתלוננת למשטרה כדי לדווח על שהתרחש, ומסרה כי "הוא מרביץ לי עכשיו", חטף המבקש את מכשיר הטלפון הנייד ממנו התקשרה, וניתק את השיחה. המבקש המשיך בתקיפת המתלוננת, בכך שהפילה לרצפה, בעט בגופה והעבירה למיטה תוך כדי שמשך בשערה.

           בהמשך, התקשרה מוקדנית המשטרה למספר הטלפון הנייד של המתלוננת, אולם המבקש ענה ומסר כתובת מגורים שונה. כן איים על שוטר בעת שהתקשר לטלפון הנייד של המתלוננת, וסירב לפתוח את הדלת לשוטרים שהגיעו לדירה.

           עוד מתואר בכתב האישום כי המבקש שפך נוזל אקונומיקה לעבר השוטרים שהמתינו מחוץ לדירה, וכי הנוזל פגע באחד מהשוטרים.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים בעילה של מסוכנות. בנימוקי הבקשה נטען כי "נראה" שמערכת היחסים בין המבקש למתלוננת מאופיינת בנקיטת אלימות כלפיה, כאשר היא לא מודעת לסכנה הממשית הנשקפת מהמבקש. בכך נסמכה המשיבה על אמרת המתלוננת בהודעתה במשטרה, לפיה הוכתה על-ידי המבקש, כלשונה, "לא יותר מעשר מקרים אולי 6 או 7 פעמים".

           כן צוין בבקשה כי מסוכנותו של המבקש גוברת בשל צריכת אלכוהול וכדורים, וזאת לנוכח דברי המתלוננת כי נהג באלימות כלפיה במהלך מחצית השנה שקדמה לאירוע מושא כתב האישום דנן, לאחר שעשה כן.

           עוד ציינה המשיבה כי לחובת המבקש שלוש הרשעות קודמות בעבירות סמים, גניבת כרטיס חיוב והחזקת סכין בין השנים 2011-2010.

           בשולי הבקשה צוין כי במהלך שהות המבקש בתא המעצר, הוא איים בהתאבדות, והופנה לבדיקה פסיכיאטרית ראשונית, כאשר בדיקתו במיון נמצאה ללא עדות למצב פסיכוטי, ללא אובדנות, וללא אינדיקציה לאשפוז פסיכיאטרי.