. נ' המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל

פסק דין

העותרות הן חברות למתן שירותי סיעוד. במהלך שנת 2008 פרסם המוסד לביטוח לאומי (המשיב) מכרז ליצירת מאגר של נותני שירותי סיעוד לקשישים. על פי תנאי המכרז, היה על המשיב לצוות חברות הפועלות בתחום שירותי הסיעוד ל- 314 ועדות מקצועיות הפועלות ברחבי הארץ, על פי נוסחת ציוות המפורטת במסמכי המכרז. למכרז הוגשו 149 הצעות, שנבדקו על ידי חברה חיצונית שהמשיב שכר את שירותיה לשם כך. לאחר בדיקה, נפסלו 38 מן ההצעות ולבסוף צוותו 111 מציעים כנותני שירותים באחת או יותר מבין 314 הוועדות המקצועיות הפועלות ברחבי הארץ. כלשון ב"כ המשיב, המדובר, למעשה, במכרז המורכב מ- 314 מכרזים קטנים, שבכל אחד מהם התמודדו המציעים על האפשרות לשמש כנותני שירותי סיעוד לוועדה המקצועית הספציפית. על פי תנאי המכרז, היה על כל מציע לפרט על גבי טופס ההצעה האלקטרוני את רשימת הוועדות שבמסגרתן הוא מעוניין לספק שירותים, מתוך הרשימה המפורטת בטופס.

בתחילת חודש פברואר 2009 הגישו העותרות את הצעותיהן למכרז, ובמסגרתן סימנו על גבי הטפסים הרלבנטיים את רצונן להיות מצוותות, בין היתר, לוועדה מס' 170. העותרות עמדו בתנאי המכרז, ונבחרו לשמש נותנות שירותים בוועדות אותן סימנו. העותרות, הפועלות באזור כפר סבא, טוענות, כי ככל שידיעתן מגעת, ועדה מס' 170 הייתה הוועדה היחידה שפעלה עד לאותו מועד בכפר סבא. אלא שלאחר פרסום הציוות התברר להן, להוותן, כי כפר סבא פוצלה לשתי ועדות שונות, האחת שמספרה 170 והאחרת שמספרה 521. ועוד לטענתן, הרשימה שהופיעה בטופס הייתה בנויה כך, שכל הוועדות המקצועיות באותו אזור נשאו מספרים עוקבים, מלבד כפר סבא, שנשאה שני מספרים בלתי קשורים, כך שלא ניתן היה ללמוד מעיון בטופס על הפיצול בין שתי הוועדות. מאחר שכך, העותרות לא ביקשו להיות מצוותות גם לוועדה 521 ולפיכך גם לא צוותו אליה.

משהתבררה להן טעותן, כך על פי העתירה, פנו ביום 31.1.10 לוועדת המכרזים, וביקשו כי יצוותו גם לוועדה מס' 521, לפנים משורת הדין. המשיב הודיע לעותרות על דחיית הבקשה ביום 18.2.10 (לעותרת 2) וביום 23.2.10 (לעותרת 1). לטענת העותרות המדובר בתשובה בלתי סבירה, שרירותית, ונוגדת את הצדק ואת ההיגיון. לדידן, המדובר בפגם טכני אשר אין כל קושי לתקנו.

כעולה מתגובת המשיב, אכן הוועדה המקצועית כפר סבא (מס' 170) פוצלה לשתיים, 170 ו-521. עוד נאמר בה, כי רשימת הוועדות בטופס סודרה לפי קוד הוועדה ולא בהכרח על פי אזורים גיאוגרפיים, ולפיכך אין כפר סבא הדוגמא היחידה בה אין מופיע רצף של מספרים עוקבים של הוועדות המקומיות. המשיב צרף דוגמא לכך לתגובתו.

על פי לוח הזמנים העולה מתגובת המשיב, ביום 16.6.09 פורסמו תוצאות המכרז. עותרת 1 נבחרה כזוכה ב- 20 ועדות מקצועיות שונות, ואילו עותרת 2 נבחרה כזוכה ב- 114 ועדות מקצועיות. ביום 1.1.10 נכנסו לתוקף החוזים שנחתמו מכוח המכרז, והוחל בהליך יישומם. העותרות חתמו אף הן על החוזים, כפועל יוצא מזכייתן. והנה, רק ביום 31.1.10, היינו כחודשיים לאחר שהוחל ביישום החוזים, פנו העותרות למשיב וביקשו לאפשר להן להיות נותנות שירותים גם בוועדה 521, בטענה כי לא סימנו את הוועדה משום שלא היו מודעות לקיומה.

ביום 18.2.10 דנה ועדת המכרזים בפנייתן של העותרות לפנים משורת הדין, אולם הגיעה למסקנה כי אין כל אפשרות חוקית להיעתר לה, בין היתר משום שאין המדובר בטעות סופר שהוועדה רשאית לתקנה, וכן לנוכח הכלל בדבר סופיות ההצעה.

העתירה הוגשה ביום 6.4.10, למעלה מ- 9 חודשים לאחר שהודעו לעותרות תוצאות המכרז, 47 ימים לאחר שהודע לעותרת 2 על דחיית פנייתה ו- 42 ימים לאחר שהודע לעותרת 1 על דחיית פנייתה.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי. העתירה נגועה בשיהוי סטטוטורי כבד, שהרי הוגשה בחלוף למעלה מ- 9 חודשים לאחר פרסום תוצאות המכרז. גם מיום החתימה על החוזה חלפו למעלה מ- 45 יום. כשמדובר בענייני מכרזים, יש לשיהוי משמעות מיוחדת (עת"מ (י-ם) 835/02 מיקוד שמירה אבטחה שירותים וניקיון בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, נבו 2003), והמבקש לתקוף את תוצאותיו חייב להזדרז ולהגיש את עתירתו עוד בטרם תחלוף התקופה המירבית.

בענייננו, העותרות אף לא הצביעו בעתירתן על סיבה כלשהי להשתהותן, וגם לאחר שנדחתה פנייתן לוועדת המכרזים לא מיהרו לבית המשפט. לכך יש להוסיף, כי בחודשים שחלפו חתם המשיב על חוזים עם הזוכים במכרז, והם מועסקים מכוחו זה למעלה מארבעה חודשים.

זאת ועוד. העותרות לא צרפו לעתירתן את הזוכים בוועדה 521. בהקשר זה עמד ב"כ המשיב על כך שעותרת 1 לא הייתה זוכה בוועדה זו גם לו הייתה מציינת אותה על גבי הטפסים, שכן ציונה הכולל לא היה מאפשר זאת. ציונה הכולל של עותרת 2 היה מאפשר לה זכייה בוועדה האמורה, אולם משמעות קבלת עתירתה היא דחיקתה החוצה של זוכה אחרת, שכן מכסת הזוכים בוועדה, העומדת על 20, התמלאה במועד פרסום ההחלטה בדבר הזוכים במכרז. בנסיבות אלה, היה על עותרת 2 לפחות, לצרף את הזוכים בוועדה הנדונה, ולמצער את החברה שהצעתה הזוכה היא האחרונה ברשימת הזוכים בה, ולפיכך מועמדת לגריעה אם תתקבל עתירתה של עותרת 2.

די בכל אלה כדי לדחות את העתירה.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי אין בהשמטת ועדה מס' 521 מטופסי ההצעות של העותרות משום טעות סופר. טעותן אינה עולה ממסמכי ההצעה, ואלמלא פנייתן לא ניתן היה לדעת כי המדובר בטעות. זאת ועוד, כשהמדובר בטעות סופר, הרי שתיקונה צריך להיות נובע מאליו. בענייננו, הוועדה לא יכולה הייתה לדעת כיצד לתקן את הטעות הנטענת, בלא בירור עם העותרות. רוצה לומר, בקשתן של העותרות היא, למעשה, לתקן את הצעותיהן לאחר עבור המועד להגשת ההצעות. היעתרות לבקשה זו משמעותה פגיעה חמורה בעקרון השוויון וסופיות ההצעה בדיני המכרזים.

בכל הנוגע לפגם שנפל באופן בו הוצגה רשימת הוועדות, היינו, כאשר הוועדות הרלבנטיות לכפר סבא לא הופיעו במספרים עוקבים, הראה ב"כ המשיב כי מציעים רבים סימנו בטופסי הצעותיהם הן את ועדה מס' 170 והן את ועדה מס' 521, היינו, אותם משתתפים במכרז שלא התרשלו בעיונם בטופס, ראו את הוועדה הנוספת, ביקשו לספק שירותי סיעוד במסגרתה, והקפידו לסמן זאת על גבי הצעתם.

הנה כי כן, גם לגופו של עניין לא רשאית הייתה ועדת המכרזים להגיע למסקנה אחרת, ודומה כי החלטתה, לא רק שהיא סבירה בנסיבות העניין, כי אם מתחייבת על פי דין.

העתירה נדחית. העותרות ישאו במשותף בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ לטובת המשיב.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.

ניתן היום, א' אב תש"ע, 12 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: