מדינת ישראל נ' מלול

הנאשמת הודתה והורשעה, על פי הסדר טעון אליו הגיעו הצדדים, בכתב אישום, שעניינו, גרם תאונת דרכים ונזק בגין נהיגה בקלות ראש, בהיותה בלתי מורשית לנהיגה וללא תעודת ביטוח תקפה.

עסקינן באירוע חמור, מיום 30.7.16, במהלכו, נהגה הנאשמת ברכב פרטי בתל אביב, ביציאה מחניה ברחוב כפר גלעדי, בסמוך לבית מספר 48, זאת על אף היותה בלתי מורשית לנהיגה ובמהלך נהיגתה, פגעה ברכב שלפניה, הדפה אותו קדימה כך שפגע ברכב נוסף וזה נהדף אף הוא ופגע ברכב שלישי, סטתה שמאלה, פגעה ברכב חונה משמאל ושוב סטתה ימינה ופגעה ברכב חונה מימין.

סך הכל, ניזוקו בתאונה 6 כלי רכב.

ביום 24.4.17, הודתה הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום והצדדים הציגו בפני בית המשפט הסדר טעון לעניין העונש, לפיו, תרצה הנאשמת 10 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות וקנס בגובה 1500 ₪.

לאחר הצגת הסדר הטעון לעיל, הבעתי בפני הצדדים את הסתייגותי, בהיותו מקל באופן בלתי סביר על הנאשמת, לשיטתי, כמפורט בפרוטוקול.

בשלב זה, ביקשו הצדדים דחיה, על מנת לשוב ולדון בהסדר הטעון.

ביום 22.6.17, הוצג בפני הסדר טעון מעודכן, לפיו, נוסף על רכיבי הענישה שהוצגו בדיון הקודם, תבצע הנאשמת 450 שעות לתועלת הציבור, תחתום על התחייבות כספית על סך 10000 ₪ למשך 3 שנים, להימנע מהעבירות בהן הורשעה וכן, תשלם 500 ₪, כפיצוי לבעל הרכב.

מועד הטיעונים לעונש נדחה, על מנת ששירות המבחן יוכל להכין תכנית של"צ עבור הנאשמת וכן, על פי החלטתי, התבקש הממונה על עבודות השירות, ליתן חוות דעת בעניינה של הנאשמת.

ביום 12.11.17, טענו הצדדים לעונש, כאשר ב"כ המאשימה, נימקה את ההסדר ב"שיקולי ראיות ונסיבות אישיות של הנאשמת" ואילו ב"כ הנאשמת, הוסיפה וטענה כי מדובר ב"כשלים מהותיים בחומר הראיות".