נ"ב 5026-08-12 מדינת ישראל נ' צ.

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בגין שני אישומים שעניינם נהיגה בשכרות.

מתחם ענישה נע בין מאסר מותנה לבין מאסר לתקופה שאינה ברת המרה בעבודות שירות, קרי מאסר בפועל.

למעשה, הודאת הנאשם באשמה נשמעה כבר ביום 9.9.13.

מאז, נמצא הנאשם במעקב שירות המבחן ובמקביל , במעקב עמותת אפשר. קביעת שירות המבחן היתה כי אין המדובר בהתמכרות, אלא בשימוש לרעה באלכוהול על רקע היותו סובל מפוסט- טראומה.

הנאשם נכה צה"ל אשר נפצע במהלך שירותו הצבאי.

יש להדגיש כי רישיון נהיגתו הופקד כבר ביום 9.9.13 ולמעשה החל לרצות את עונש הפסילה. בבואי לגזור עונשו של הנאשם, עלי לנסות ולאזן בין אינטרס הציבור שעניינו הגנה על כלל משתמשי הדרך, לבין עניינו של הנאשם. בנקודת זמן זו, ניתן לקבוע כי התהליך הטיפולי מסתמן כבעל פוטנציאל להצלחה, הן בשל העובדה כי הנאשם לא ביצע עבירות נוספות והן בשל שאר המפורט בתסקיר שירות המבחן. במקביל, אציין כי מצאתי לנכון לאמץ הצעתו העונשית של הסנגור לפיצול הענישה.

מחד, הנאשם לא ישלח לריצוי עונש מאסר, אך מאידך, עליו לדעת כי היה ויפר תנאי המבחן, יוחזר עניינו בפניי וייגזר עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית.

לפיכך, הריני לגזור הדין באופן נפרד בשני התיקים הנדונים בפניי:

בתיק 6506-04-13 הריני מעמידה הנאשם למבחן "טהור" לתקופה של שנה , בתקופת המבחן עליו להמשיך הטיפול בעמותת אפשר.

הריני מזהירה הנאשם כי היה ויבצע עבירה נוספת, ייגזר דינו מחדש כמפורט לעיל. במקביל, אגזור דינו בתיק 5026-08-12.

בתיק 5026-08-12, אשר לתקופת הפסילה , בעניין זה, מצאתי לנכון לדחות המלצת שירות המבחן לקיצור תקופת הפסילה, באשר עפ"י המונח בפניי, מצבו הנפשי של הנאשם טרם הגיע לאיזון ראוי ואינו מקבל התייחסות טיפולית מספקת.

-הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים, הראשון תוך 30 יום.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.