מתתיהו נ' לב הכהן ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת המבקש, החלטת בית משפט זה מיום 3.4.13 בבקשה לפטור מאגרה מלמדת על רמת הנצרכות של המבקש ועל סיכוייו לזכות בערעור. לטענתו, מצבו הכלכלי חמור ביותר, הוא סובל מבעיות רפואיות קשות, לרבות בשל בעיית לב חמורה, הוא נושא תעודת נכה ולא עובד מזה 31 שנים. לדבריו, הוא גר בדירה בשטח של כ-50 מ"ר בדמי מפתח מיום נישואיו, בעדה משלם דמי שכירות של 60 ₪ בחודש, וכי הוא אבא ל-11 יתומים, שהתייתמו מאמם בגיל 43. לטענתו, כל פרנסתם היא מקצבאות המל"ל (ילדים, שארים ונכות) אולם אלו נעלמות עוד לפני הפקדתם, כשמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בהוצאות ההכרחיות, וישנו חוסר במצרכי מזון יסודיים. המבקש מוסיף שהמשפחה מוכרת ללשכת הרווחה כבעלי נצרכות ממדרגה ראשונה, והוא נדרש לכתוב את רוב הערעור והבקשות בעצמו, שכן אינו לעמוד בהוצאות משפטיות. המבקש טוען שלאחרונה נשא אישה שנייה, שמסייעת לו עם ילדיו וגם לה ילדים משלה והם לקראת איחוד משפחות, אך הוא חושש שבשל הדוחק העצום תעזוב אשתו השנייה את הבית והילדים. לטענתו, אין לו שום חסכונות, מניות וכדו'. בבקשתו מתייחס המבקש לטענות שונות הנוגעות לסיכויי הערעור, לדידו, קרוב לוודאי שערעורו יביא לביטולו של פסק הדין של בית המשפט קמא, אולם למעלה מן הצורך, הוא מציין שבית המשפט נעתר בעבר בבקשה לפטור מהפקדת ערבון גם כשהסיכוי היה קלוש וכשהדבר היה מוצדק בהיבט הכלכלי.

לטענת ב"כ המשיבים, היקף הערעור מצדיק חיוב המבקש בהפקדת ערבון אף גבוה ממה שנקבע לו. לדבריו, המבקש צירף לערעורו ראיות שלא היוו ראיה בפני בית המשפט קמא. כמו כן, נטען, שפסק הדין בית המשפט קמא נסמך על ממצאים עובדתיים והוא יצא מגדרו כדי להתחשב במבקש. לטענתו, פסק הדין מתייחס לחריגות בנייה חמורות ונרחבות שביצע המבקש בדירת המשיבים, בה הוא מחזיק כדייק מוגן, שבגין חלקן הוגש נגדו כתב אישום. לטענתו, המשיבים עשו ככל הניתן בידם כדי לאפשר למבקש לתקן את הפרות תנאי השכירות והעוולות שביצע כלפיהם אולם פניהם הושבו ריקם. לדידו, המבקש כבר זכה ליומו בפני בית המשפט קמא, אולם עד היום לא שילם מאומה על חשבון פסיקת בית המשפט קמא וזאת לאחר שניתן לו מבוקשו לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתו, קיים חשש כי המשיבים ימצאו עצמם מול שוקת שבורה ובחסרון כיס גדול יותר.

המבקש טוען בתגובה, כי זכותו למצות כל כוחו להוכחת צדקתו , שיש בידיו ראיות רבות וכבדות משקל כנגד פסק הדין וכי המשיבים לא הראו שיש ליקוי כלשהו בטענותיו כנגד פסק הדין.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף, שאין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ויש להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010).

במקרה דנן, אין חולק כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, ויעיד על כך הפטור מאגרה שניתן למבקש. יחד עם זאת, בבואי לבחון בקשה לפטור מהפקדת ערבון, מעבר לבחינת למצבו הכלכלי של המבקש, יש לתת את הדעת גם על הצד שכנגד. במקרה זה, יש להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים, שנדרשים להופיע בפני בית המשפט זה, לאחר שכבר ניתן פסק דין לטובתם בבית משפט קמא. אוסיף כי המבקש גם לא התייחס לניסיונותיו להיעזר במעגל קרוביו ומכריו או במקורות מימון אחרים לשם גיוס הערבון, כנדרש בפסיקה.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש, שיש להעמיד לפנים משורת הדין את גובה הערבון על סך של 3000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יועבר לדחיה..

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ג, 10 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: