מתנה או הלוואה בין בני משפחה

1.     עניינו של פסק הדין ב-3 תביעות:

א.    תמ"ש 1450/07 - תביעת האב י.פ. להחזר הלוואה בסך 2,456,695 ש"ח (800,000$) נגד הנתבעת, כלתו לשעבר (להלן: "האב").

ב.    תמ"ש 29907-11-09 - תביעת האישה לפרוק שיתוף בדירה ברח' xxx והידועה כגוש xxx חלקה xxx (להלן: "דירת ה."), נגד הנתבע י.פ. ,(להלן: "הגרוש"), והאב וסעדים נוספים ובהם קבלת מחצית דמי שכירות ששולמו לגרוש, הצהרת חוב ק. כחוב משותף.

ג.     תמ"ש 49553-09-11-תביעת הדוד ב.פ. נגד הנתבעת להחזר הלוואה בסכום קצוב של
350,000 ש"ח.(להלן: "הדוד").

תמצית העובדות

2.     בני הזוג ס. ו - י.פ. נישאו בשנת 1989, בעיר פ' שבמדינת א' ארה"ב. בסמוך לשנת 1996 עלו לישראל וקבעו את מקומם ב -ק. האישה עבדה תחילה כשכירה, במשרד תיווך ב - ק. כסוכנת נדל"ן, ובהמשך ניהלה מספר סניפי נדל"ן. הגרוש עבד כמהנדס מחוז xxx ב - xxx. הדוד בן 90 (בעל לקות רפואית) אחיו של האב  ומתגורר יחד עמו ב- xxx. האב הינו בעלים ומנהל של מסעדה ידועה ב - xxx.

3.       בשנת 1996 רכשו בני הזוג דירה ברח' ד. xxx ב-ק. (להלן:"דירת ד.") במחיר של 268 אלף דולר. לאחר  כשנה  מכרו את הדירה  והתגוררו  בשכירות. ביום 7.5.00 רכשו את דירת ה. בשנת 2004 חזרו בני הזוג לארה"ב ושם גבה טורא ביניהם ובחודש יוני 2006 ,נפרדו דרכיהם. ביום 18.5.07 התגרשו אזרחית במדינת ק. הגרוש שב לישראל ומתגורר בדירת ה' ב- xxx יחד עם הבת הבגירה. האישה נשארה בארה"ב יחד עם הבן הקטין. אין מחלוקת כי הגרוש, קיבל  חלק מהמימון לרכישת הדירות, בתאריכים שונים, מחשבונות האב ומחשבון הדוד , שבו האב מיופה כח.

4.        עיקר המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשאלות  הבאות:

א.  סיווג המימון-האם מדובר בכספים שניתנו   בהלוואה כטענת האב, הדוד והגרוש , אותה יש להשיב לאב  ו/או לדוד (סוגיה השנויה אף היא במחלוקת), או שמא במתנה כטענת התובעת, שאין צורך להשיבה.

ב .  מועד ההשבה- האם מועד מכירת דירת ה' וטרם חלוקת התמורה, הינו המועד  להשבת  הסכומים לאב ולדוד?

ג.   היקף הסכומים- מה הסכום שניתן לבני הזוג  לרכישת הדירות, כאשר יש אסמכתאות חלקיות בלבד לגבי הסכום ששימש לרכישת כל אחת מהדירות.

5.       חלק מהעברות הכספים מחשבונות האב והדוד, מתועדים במסמכים. חלקם אותנטיים ועל חלקם קיימת מחלוקת לעניין האותנטיות. לאחר חזרת בני הזוג לארה"ב, פנה האב בדרישה להחזר כספים, לחילופין למכירת דירת ה' והחזר הלוואה. בהעדר מענה, פנה ביום 30.8.05 במכתב התראה לפני נקיטת הליכים, במסגרתו דרש השבת הכספים לאלתר. לאחר שנה, ארע משבר ביחסי בני הזוג והחלו הליכים משפטיים בארה"ב ובישראל. ביום 26.12.05 נרשמה הערת אזהרה לטובת האב על דירת ה', להבטחת החזר ההלוואות והוגשה תביעתו להשבת הסכום. יש להדגיש כי הגרוש מסכים לתביעת האב והדוד ומודה בחובם להחזר ההלוואות.

סדר האירועים והעניינים

6.    טרם דיון בטענות הצדדים באם עסקינן בהלוואה או במתנה ובסוגיית החפיפה בין תביעת הדוד לתביעת האב , להלן תרשים האירועים  ותיעודם באסמכתאות בהתאם להתרחשותם על ציר הזמן:

       בשנת 1996 רכישת דירת ד'- כניסה לדירת ד' פברואר 1996 . מכירתה  בסך של 268 אלף דולר - באפריל 1997. פרוט מש"ח- בקשה לפטור ממס שבח - מכירת דירת מגורים מזכה מיום 17.8.97 (נ/1).

       בשנת 1999- הסכם הלוואה מחודש אפריל 1999 עם האב, להעברת 500 אלף דולר לשם רכישת בית מגורים ב-ק' מתוכם 50,000 במזומן למוכר . (נספח ג' לת/14).(להלן:הסכם 1999).

       בשנת 2000,רכישת דירת ה'- זיכרון דברים 2.5.00- תשלום 300 אלף דולר  (הסכם מכר ת/5). רכישת הדירה ביום - 7.5.00 במחיר כולל של 565 אלף דולר מי.צ. (הסכם מכר-ת/5).הלוואה מבנק לאומי לצורך רכישת דירת ה'. מועדי התשלום 300 א' דולר ביום 2.5.00 ו-265,000 דולר עד ליום 22.6.00.

       2001-ביום 13.3.01 נרשמה הערת אזהרה לטובת בני הזוג פ. (נסח  -ת/3) העברה מהאב ביום 29.3.01 בסך 120 אלף דולר. (נספח ד' לת/14)