מתן צו לקיום צוואה תוך דחייה טענה של השפעה בלתי הוגנת

לפניי בקשה לצו קיום צואה אחר צוואת המנוחה ז.ת. ז"ל מיום 31.12.2009 והתנגדות לקיומה של אותה צוואה.

רקע והליכים

1.                  הצוואה נשוא ההליכים היא צוואה בעדים שנערכה ביום 31.12.2009, בפני עורך הדין י.ש. ובפני מזכירתו גב' א.ט.. המנוחה, אלמנה ילידת 1921, אם לתשעה, ציוותה בצוואה זו את כל רכושה, לרבות זכויותיה במשק במושב *****, לבנה ת.פ. (להלן - "המשיב" או "פ'"). המנוחה הוסיפה וציוותה כי כל האמור הוא בתנאי ובכפוף לכך שבנה פ.ת. ימשיך לטפל, לסייע ולדאוג לכל מחסורה ובכפוף להמשך טיפולו המסור באחיו החולה ת.ח. בנוסף ציוותה המנוחה כי בנה ת.ח. יתגורר בבית הבנוי במשק עד יומו האחרון.

2.                  המנוחה נפטרה ביום 1.2.2011. המבקש לקיים את הצוואה הוא הבן פ.ת. הזוכה על פי הצוואה. המתנגדים הם חמישה מבין ילדיה של המנוחה.

3.                  ח.ת. אחד מבניה של המנוחה, סובל מפיגור שכלי מלידה ומנכות קשה. המנוחה טיפלה בו במסירות בביתה ושימשה כאפוטרופוס על גופו ועל רכושו, יחד עם בתה ר.ש. ז"ל. הבת ר' נפטרה כחצי שנה לאחר פטירתה של המנוחה, ביום 30.8.2011. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר פטירת המנוחה ופטירת הבת ר', הוגשה ביום 26.10.2011 בקשה לאפוטרופסות ביחס לח'. עקב הסכסוך המשפחתי הקשה לא היה מנוס ממינוי גוף חיצוני ("גג לנזקק ולחוסה") כאפוטרופוס לגוף ולרכוש לחסוי (החלטה מיום 14.2.2013 בתיק א"פ 37906-10-11).   

4.                  לצוואה נשוא התביעה קדמה צוואה אחרת של המנוחה, מיום 7.11.2004, בה ציוותה המנוחה את עיזבונה לתשעת ילדיה בחלקים שווים. באותה צוואה קבעה המנוחה כי לצורך מימוש מכירת המשק ולצורך הטיפול בחלקו של הבן ח.ת. תמונה בתה ר.ש. כמנהלת עזבון ואחראית על ביצוע הצוואה.

המנוחה נפטרה כאמור ביום 1.2.2011 וביום 6.4.2011  הגיש הזוכה על פי הצוואה, מר פ.ת., בקשה לרשם לענייני ירושה לצו קיום צוואה.

5.         ההתנגדות המקורית לצו קיום הצוואה הוגשה על ידי מר ת.י. (ביום 22.12.2011). בתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות טען המתנגד כי בבדיקה שערך עם בני משפחה, אמרה לו גיסתו גב' ל.ת. כי לפני שנתיים פגשה את פ' ואת המנוחה בעיר ***** ופ' ביקש ממנה כי תלך עימו למשרדו של עו"ד י.ש. על מנת שתחתום כעדה על הצוואה שהכין עוה"ד, שכן אסור לו לחתום כעד. על פי התצהיר, ל' אמרה כי לא הסכימה ופ' עלה בעצמו עם המנוחה למשרדו של עוה"ד ש' להחתים את המנוחה על הצוואה. ההתנגדות התבססה על סעיף 35 לחוק הירושה, לפיו הוצאות צוואה המזכה את מי שהיה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה -בטלה. המתנגד הוסיף כי המנוחה הייתה בקשר חם וקרוב עם כל ילדיה ולא אמרה דבר על הצואה החדשה, וזאת כנראה עקב חשש מפ', ומכאן שאין ספק כי הסכימה לחתום על הצואה החדשה אך ורק עקב הפעלת לחץ מצד פ'. 

6.         המשיב, בתגובה מטעמו, הצהיר כי לאחר עריכת הצואה הראשונה חלתה אמו. מאז ועד ליום פטירתה, הוא היחיד שטיפל בה ובאח ח', סעד אותם ודאג לכל מחסורם. על רקע זה החליטה המנוחה לשנות את הצוואה. הוא ביקשה מהמשיב לקחת אותה למשרדו של עו"ד ש' לצורך תיקון הצואה הראשונה, המשיב לקח אותה לשם ביום 31.12.2009, והמתין לה מחוץ למשרד, מבלי לקחת חלק בעריכת הצוואה. המשיב הכחיש מכל וכל את הנטען ביחס לגב' ל.ת. וצירף תצהיר של הגב' ת' בתמיכה להכחשה זו. כן צורף תצהיר של עוה"ד י.ש. ושל הגב' ל.ט. שעבדה במשרדו ושימשה עדה לצוואה.

7.         להשלמת התמונה יצוין כי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודיע לרשם לענייני ירושה כי המשיב הינו פושט רגל, והכונס הרשמי מונה כנאמן לנכסיו. לפיכך הוצע לרשום הערה בדבר מתן צו הכינוס של המשיב, שהינו יורש יחידי של משק חקלאי. בכפוף לכך הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי אינו מתערב בבקשה.

בהודעה לבית המשפט מיום 12.3.2012 ביקש ב"כ היועמ"ש להשתחרר מהדיונים בתיק זה.

8.         בדיון ביום 9.7.2012 ביקשו ארבעה אחים נוספים להצטרף כמתנגדים לבקשה לצו קיום הצוואה ולהגיש כתב התנגדות מתוקן.

כתב ההתנגדות המתוקן הוגש ביום 9.9.2012. כתב ההתנגדות נתמך בתצהירים של המתנגדים - י.ת.,  כ.ה., ב.ש.ד., ע.ב.ח. ו-ד.ת., וכן תצהיר של מר ס.ב.ח (חתנה של המנוחה). בתצהירים נטען כי הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד פ', אשר נהג באלימות קשה כלפי המנוחה, לרבות צעקות ואיומים. היות והיה מובטל הסיע את המנוחה ואת האח ח' לטיפולים - תמורת תשלום מלא - דבר שיצר תלות מלאה בפ'. נטען כי המנוחה חיה בפחד מתמיד ותחת משטר אימים ואיומים שהנהיג כלפיה פ' והיא הייתה נתונה להשפעה וללחצים מצידו. נטען גם כי המתנגדים היו בקשר חם וקרוב למנוחה וזו לא אמרה להם דבר על הצוואה החדשה, כנראה עקב חששותיה מפ'.

9.         תגובה לכתב ההתנגדות המתוקן הוגשה ביום 12.2.2013. התגובה נתמכה בתצהירים של פ.ת., ל.ת., עוה"ד י.ש. וג'ב ל.ט.. כן הוגשו מטעם המשיב תצהירים של גב' .ב. - עובדת במרכז יום בו ביקרה המנוחה בשנתיים האחרונות לחייה - ותצהיר של ר.ש. ידידה של המשפחה.

            בתצהיר של פ.ת. נמסר כי האחות ר.ש. חלתה במחלה קשה וסופנית עוד לפני פטירת המנוחה ולכן לא יכלה להוסיף ולטפל באח ח'. פ' חזר והצהיר כי מאז שהמנוחה חלתה ועד ליום פטירתה הוא לבדו, ללא עזרה מאף אחד מהאחים, טיפל בה ובח', סעד אותם ודאג לכל מחסורם. על רקע זה ולנוכח העובדה שהאחים האחרים היו "מסודרים" מבחינת דיור, החליטה המנוחה לשנות את הצוואה ולהוריש את רכושה למשיב. המשיב חזר והצהיר כי לקח את המנוחה, לבקשתה, למשרדו של עוה"ד ש', והמתין לה מחוץ למשרד עד לאחר שהצוואה נערכה ונחתמה.

10.        המצהירים מטעם כל בעלי הדין נחקרו בדיונים מיום 2.6.2013, 5.6.2013 ו- 20.6.2013. מטעם המשיב זומן להעיד גם י.ט. ממושב ****. עד זה הביע חוסר נכונות להיגרר לתוך המחלוקת המשפחתית. הוא נמנע מלהגיש תצהיר ונמנע מלהשיב על מרבית השאלות שנשאל.

טענות המתנגדים

11.        המתנגדים טוענים כי במועד עריכת הצוואה הייתה המנוחה נתונה תחת השפעה בלתי הוגנת. המנוחה לא הייתה עצמאית מן הבחינה הפיזית והנפשית. מפאת גילה המופלג והמחלות מהן סבלה, היא נעזרה בבני משפחתה. המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב, ונעזרה בילדיה בחיי היומיום בכל דבר. המבקש ניהל מחסן מאחורי ביתה וקרבה זו גרמה לתלות מוחלטת של המנוחה במבקש.

12.        המתנגדים טוענים כי האם המנוחה הביעה בפניהם לא פעם את רצונה כי עזבונה יתחלק בין כל ילדיה, על מנת לשמור על שלמות המשפחה.