מתן פסק דין בהיעדר הגנה, גביית ראיות בהיעדר הנתבעים וקבלת התביעה בחלקה

מהות ההליך

1.          שתי בקשות מזה ומזה המעוררות סוגיות מובהקות שבסדרי דין. הבקשה הראשונה היא בקשה נוספת שהגישו הנתבעים 1 עד 4, ביום 26.3.09, למתן ארכה להגשת כתב הגנה מטעמם (להלן :"הבקשה הנוספת להארכת מועד להגשת כתב הגנה"). הבקשה השנייה היא בקשת התובעים למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 1 עד 3, בהתאם לתקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן גם, בהתאמה: "הנתבעים"; "הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה"; "תקנות סד"א").

2.          אדון בבקשות על-פי סדרן. קודם לכן אציג את התשתית העובדתית והדיונית הצריכה לעניין. למען הסדר הטוב, וכדי למנוע הכברת מלל מיותר אציין, כי כל ההדגשות שתובאנה בציטוטים השונים בפסק דין זה, הן שלי, אלא אם כן ייאמר במפורש אחרת.

עיקרי העובדות

3.          העובדות הרלבנטיות נלמדות מקריאת כתב התביעה מיום 19.5.08, בצוותא עם תצהירי עדות מטעם התובעים מיום 29.3.09, כפי המפורט להלן.

4.          ביום 19.5.08 הגישו התובעים נגד הנתבעים ונגד הנתבעת הפורמאלית, פרייבט נכסים והשקעות בע"מ (להלן, לפי העניין: "הנתבעת הפורמאלית" או "חברת פרייבט" או "החברה") תביעה בה עתרו, בין היתר, לאכיפת הסכם מחייב, כך הטענה, שנקשר בינם לבין הנתבעים, לפיו ימכרו להם הנתבעים את מניותיהם בנתבעת הפורמאלית.

הצדדים

5.          התובעים הינם אנשי עסקים ישראליים. הנתבע 3 הינו איש עסקים שמקום מושבו בניו יורק אשר בארצות הברית (להלן, בהתאמה: "הנתבע 3" או "מר מרמורשטיין").

6.          הנתבעת הפורמאלית היא חברה פרטית שהתאגדה כדין ביום 5.7.01. עיון בתדפיס רשם החברות (נספח א' לתצהירי התובעים) מעלה כי הנתבעות 1 ו-2, שהינן שתי חברות זרות (12-12 LTD ו-SEGAL COHEN TRUST LLC), רשומות כמחזיקות במניותיה של הנתבעת הפורמאלית, והנתבע 3 רשום כדירקטור יחיד בה. לטענת התובעים, הנתבע 3 מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעות הנתבעות 1 ו-2, במלוא מניותיה של הנתבעת הפורמאלית. לדבריהם, הנתבע 3 הוא הרוח החיה ובעליה האמיתיים של הנתבעת הפורמאלית.

7.          על-פי הנטען בכתב התביעה ובתצהירי התובעים, עו"ד גדעון סגל (להלן: "עו"ד סגל") הוא בא-כוחו ומיופה כוחו של הנתבע 3 בישראל.  עו"ד סגל משמש כנאמן על איזה מהמניות ו/או הזכויות בחברת פרייבט עבור הנתבע 3.

הרקע להסכם רכישת מניות חברת פרייבט על ידי התובעים

8.          ביום 16.7.01 רכשה חברת פרייבט מקרקעין, הידועים כגוש 6192 חלקות 476 ו-556, שכתובתם ברחוב אהרונוביץ 10-12 בבני ברק (להלן: "המקרקעין"). החברה בנתה על המקרקעין אולם אירועים, הידוע בשם "כתר הרימון" (להלן: "אולם האירועים"). עם השלמת הבנייה, בשנת 2004, הפעילה חברת פרייבט את אולם האירועים במשך כ-10 חודשים, בניהול אחיו של מר מרמורשטיין. במהלך תקופה זו ספגה החברה הפסדים כבדים ביותר.

9.          בשלהי שנת 2004 החל מר מרמורשטיין לתור אחר שוכר חלופי לאולם האירועים על מנת שזה ישכור ויפעיל אותו במקום החברה.

10.          לאחר משא ומתן שהתקיים בין התובעים לבין מר מרמורשטיין, התקשרו התובעים, ביום 30.1.05, באמצעות חברה שבבעלותם, היא חברת כתר הרימון מרכז אירועים וכנסים בע"מ (להלן: "חברת כתר הרימון"), בהסכם שכירות עם חברת פרייבט (להלן: "הסכם השכירות"). בהתאם להסכם השכירות שכרה חברת כתר הרימון מחברת פרייבט את אולם האירועים לתקופה ממושכת. מאז שנת 2005 ועד עצם היום הזה חברת כתר הרימון שוכרת ומפעילה את אולם האירועים.

המגעים בין התובעים לנתבעים לרכישת מניותיה של חברת פרייבט

11.          במהלך שנת 2005 פנה מר מרמורשטיין אל התובעים, בהזדמנויות שונות, בהצעה שירכשו את מניות חברת פרייבט ובדרך זו יהפכו לבעלי אולם האירועים.

לטענת התובעים, מר מרמורשטיין "רדף" אחריהם במשך חודשים רבים והפעיל עליהם "מכבש של לחצים" במטרה לשכנע אותם לרכוש ממנו את מניות חברת פרייבט. באותה עת דחו התובעים את פניותיו של מר מרמורשטיין, שכן כלל לא היו מעוניינים לרכוש את מניות החברה.

12.          במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 2006 התנהל בין התובעים לבין הנתבעים משא ומתן ממושך לגבי עסקה במסגרתה ירכשו התובעים את מניות חברת פרייבט ויהפכו לבעליה.