מתן היתר המצאה מחוץ לתחום

בפנינו בקשת התובע למתן היתר המצאה מחוץ לתחום של כתב התביעה לנתבעת 2 (להלן: "הבקשה"), בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א).

 
להלן העובדות הצריכות לענייננו:

1.         ביום 21/5/07 הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבעות בו עתר לחיובן בסך 515,808 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לו עקב הפרת הסכם העסקה שכרתו עמו.

2.         נתבעת 2 הינה חברה אירופאית המספקת, בין היתר, פתרונות מימון לציוד תשתית ופתרונות תקשורת לחב' סיסקו העולמית. נתבעת 2 הינה חב' ישראלית בתחום אספקת מוצרי תשתית ופתרונות תקשורת והמשמשת כ"זרועה" של נתבעת 2 בישראל.

3.         עם תביעתו הגיש התובע בקשתו שבכותרת. 

4.         ביום 18/6/07 הגישה נתבעת 1 תגובתה לבקשה, וביום 27/6/07 הגיש התובע תשובתו לתגובה.

עיקר נימוקי התובע בבקשתו:

1.         נתבעת 2 הינה בעל דין דרוש או בעל דין נכון עפ"י תקנה 500(10) לתקסד"א. יש לראות בהסכמות שהתגבשו, אף אם לא קיבלו ביטוין בכתב - כהסכם שנכרת בין הצדדים. נתבעת 1 הפרה את ההסכם. ראוי כי התביעה תתברר נגד שתי הנתבעות יחד. זאת ועוד, אין ספק כי אילו מקום מושבה של נתבעת 2 היה בארץ, לא הייתה כל מניעה מלהגיש נגדה תביעה שתתברר במאוחד עם התביעה  כנגד הנתבעת 1  (רע"א 3872/04 וילנסקי נ' Metallurgique De Gerzat S.A. , פ"ד נט (1) 24, 30).

2.         תקנה 500 (4)(א) לתקסד"א מתקיימת מאחר והתביעה הינה, בין היתר, לקבלת דמי נזק ו/או סעד אחר בשל הפרתו של חוזה עבודה שנעשה בתחום מדינת ישראל.  

3.         על חוזה עבודתו של התובע חלים הן דיני העבודה הישראליים והן חובות המס השונים. משכך חלה תקנה 500(4)(ג) לתקסד"א.

4.         יש ליתן היתר המצאה בהתאם לתקנה 500(5) לתקסד"א משהתביעה דנה בהפרת הסכם עבודה בתחום מדינת ישראל. 

5.         תקנה 500(7) לתקסד"א חלה משהתביעה עוסקת, בין היתר, בהצגת מצגי שווא ע"י נציגי הנתבעות, עליהם נסמך התובע.

6.         ביה"ד הישראלי הוא הפורום הנאות. במבחן האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הפורום הזר יש להעדיף את הראשון על מנת להכריע במחלוקת שבמהותה ועיקרה הדומיננטי הוא בישראל (רע"א 2705/97 הגבס א סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co , פ"ד נב (1) 109).

7.         לתובע עילת תביעה טובה.

עיקר נימוקי נתבעת 1 בתגובתה:

1.         התביעה נעדרת עילה וסיכויי הצלחתה נמוכים, שכן מעולם לא נכרת הסכם בין הצדדים (ראה ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 239; ע"א 98/67 הנס ליבהר נ' "גזית ושחם" חב' לבניין בע"מ, פ"ד כא (2), 243); נ. גוטמן, משפט העבודה האישי והקיבוצי, כרך ב' עמ' 1130).