מתן אפשרות לאם לחזור בה ממתנתה לבנה אך ורק כנגד פיצוי כספי הולם

תביעה למתן סעד הצהרתי על פיו התובעים הינם בעלי הזכויות במשק מס' 28 במושב *** (להלן- המשק) לאחר שאלו הועברו להם במתנה ע"י הנתבעת 1, וכן למתן צו פינוי כנגד הנתבע 2 המורה על סילוקו מן המשק.

מנגד עומדת תביעת הנתבעים, התובעים שכנגד, למתן סעד הצהרתי המורה כי כל הזכויות במשק שייכות לנתבעת 1 בלבד. עוד עותרים הנתבעים בתביעתם הנגדית כי בית המשפט יורה לתובע להשיב לנתבעת כל סכום שנגבה בשמה או בעבורה ממינהל מקרקעי ישראל או מאגודת המושב.

לצרכי נוחות יכונו להלן הצדדים באופן הבא:

התובע 1 והנתבע שכנגד 1 יכונה - התובע;

התובעת 2 והנתבעת שכנגד 2 תכונה - התובעת;

הנתבעת 1 והתובעת שכנגד 1 תכונה -הנתבעת;

הנתבע 2 והתובע שכנגד 2 יכונה-הנתבע;

הנתבע שכנגד 3 יכונה - המינהלו/או מינהל מקרקעי ישראל;

הנתבעת שכנגד 4 תכונה - האגודה.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.         התובעים הינם בני זוג. התובע הינו בנה של הנתבעת ואחיו של הנתבע.

2.         הנתבעת ובעלה המנוח, מר י. כ. ז"ל (להלן- המנוח), היו בעלי הזכויות כברי רשות במשק (ראה אישור זכויות ממינהל מקרקעי ישראל - נספח 1 לכתב ההגנה וסע' 20 ה' לחוזה המשולש - נספח 2 לכתב ההגנה).

ביום 18.10.98 הלך  המנוח לבית עולמו.

3.         כחודש לאחר פטירת המנוח, ביום 23.11.98 העבירה הנתבעת במתנה את כל זכויותיה במשק לתובע. לצורך כך חתמה על תצהיר מתנה (נספח א'לכתב התביעה) ועל יפוי כח בלתי חוזר (נספח ב' לכתב התביעה), הצדדים דיווחו לרשויות המס על ביצוע עיסקת המתנה (ראה העתק הדיווח ושומות המס - נספח ג'לכתב התביעה) והזכויות במשק נרשמו באגודת המושב על שם התובע (ראה אישור המפרק למושב עוה"ד איתן ארז - נספח ד' לכתב התביעה), כמו כן נשלחו בקשות והודעות לסוכנות היהודית ולמינהל מקרקעי ישראל לצורך רישום זכויותיו של התובע במשק (ראה נספחים ה-זלכתב התביעה).

טענות התובעים

4.         לטענת התובעים בחרה הנתבעת ליתן המשק במתנה דווקא לתובע כיוון שיחסיה עם שאר עשרת ילדיה לא היו טובים והיא שמה מבטחה בתובע כי יטפל בה ויפתח את המשק לאחר פטירת בעלה המנוח. התובעים היססו ארוכות האם לקחת את הנכס לידיהם ולהעתיק את מקום מגוריהם מהעיר כפר סבא למושב, מה גם שלטענתם מצבו של המשק היה בכי רע. בסופו של יום נעתר התובע להפצרותיה הרבות של הנתבעת וקיבל על עצמו את הטיפול במשק ובלבד שהזכויות במשק יועברו לידיו.

5.         לטענת התובעים, מאז מתן המתנה הם האוחזים בפועל במשק.  כבעלי הזכויות במשק הם הרסו את המבנה הישן שהיה בנוי עליו, ואשר שימש למגורי הנתבעת, ובנו תחתיו שני מבנים, האחד משמש אותם ואת ילדיהם והאחר משמש את הנתבעת. המבנים הנזכרים נבנו כבר בשנת 2000, ולטענת התובעים הם השקיעו כ - 300,000$ בבניית המבנה המשמש אותם וכ- 60,000 $ בבנית המבנה המשמש את הנתבעת (ראה סע' 6ב לכתב התביעה).

6.         זאת ועוד, לטענת התובעים, החל משנת 2000 הם משלמים את מלוא הוצאות אחזקת הבית של היחידה בה מתגוררת הנתבעת לרבות הוצאות חשמל, מים וטלפון, וכן הם נושאים במיסי האגודה, אגרת ביוב ותשלומי הארנונה. עוד הם מוסיפים וטוענים כי  במהלך שהותם במשק הם סילקו את מלוא חובות המשק אשר נצברו מאז פטירת האב המנוח (ראה נספחים י-י"ב לכתב התביעה). כך גם טוענים התובעים כי ריהטו את יחידת המגורים של הנתבעת מכספם על מנת שזו תוכל להתגורר כיאות ביחידה זו.

7.         לטענת התובעים הריסת המבנה הישן ובניית שתי יחידות דיור חלופיות, האחת לתובעים ומשפחתם והאחרת לנתבעת, נעשו  בהסכמתה המלאה של הנתבעת ומתוך הרשאתה ורצונה.