מתי תחויב אישה בגט אף שאין בה אשם, מחמת מיעוט הסיכוי לשלו''ב?

לפנינו תביעות הדדיות: תביעת הבעל לגירושין ותביעת האישה לשלום בית.

רקע הנצרך לענייננו

הצדדים נשואים כשמונה שנים ולהם שני ילדים קטינים בני שש ושבע.

פרודים מזה כשנה וארבעה חדשים.

עיקר טענות הבעל

הרקע למשבר הוא סירובה של האישה לקיים עם בעלה יחסי אישות. בהמשך לכך אף נקטה כלפיו באלימות.

בתקופת נישואיהם לא שמרה על טהרת המשפחה.

הצדדים פרודים זמן רב ואין כל היתכנות לשיקום שלום הבית.

הבעל מאס באשתו ואינו מוכן בשום אופן לשוב לשלום בית.

לטענתו, מכל הסיבות הנ"ל לא זו בלבד שיש לכופה לקבל את גטה אלא שיש לפסוק כי איבדה כתובתה.

עיקר טענות האישה

שורש הפירוד נעוץ בכך שהבעל נתן עיניו באחרת. הדבר הוכח במהלך דיון ההוכחות.

טענות הבעל כלפי אשתו הן שקריות: האישה שמרה על טהרת המשפחה ובידה אישור מבלנית על כך. כך גם ביחס לטענתו באשר לאלימות.

האישה חפצה באמת ובתמים בשלום בית ומוכנה לסלוח לבעלה.

ההתדיינות בבית הדין

יוזכר עוד כי במהלך השנה האחרונה התקיימו שישה דיונים.

ניסיונות בית הדין להגיע להסכמה כשלו:

בית הדין עשה מאמצים עילאיים להביא הצדדים להסכמות, כשהעקרונות המנחים הם שלא ניתן להחזיק אדם נשוי בעל כורחו מחד גיסא, אולם גם אין לכוף אדם לוותר על זכויות המגיעות לו בדין מאידך גיסא.