מתי יש לחוש שהבעל בדבריו ביטל את הגט

המבקש והמשיבה הוזמנו לבית הדין לסידור הגט שביניהם, וכבר בעת שנכנסו לדיון התפרץ הבעל כמה פעמים וכפי שמצוין בפרוטוקול הדיון שנערך.

בתחילה, הבעל לא הסכים לתת את הגט עד שימולאו דרישותיו שעד עתה היו ללא מענה מצד אשתו, אך בית הדין לאחר שמיעת טענותיו ומענות האשה הביאם לסיכום ואף אישר להם הסכם גירושין כדת וכדין.

הבעל עדיין היה נסער, על אף שההסכם היה לשביעות רצונו, ושעל כן לאחר מינוי הסופר והעדים הורה בית הדין לבעל להיות במחיצה הסופר כל זמן כתיבת הגט בכדי להפריד בינו לבין אשתו וקרוביה שהיו מחוץ לאולם הדיונים, מחשש שהרוחות יתלהטו והגט לא יסודר.

בעת כתיבת הגט התפרץ הבעל לחדר הדיונים והתחיל לצעוק כי הוא "לא נותן גט" ו"אין כאן גט" ועוד שאר משפטים הנוגעים ישירות לגט ולעצם הגירושין שחלקם היו ברורים יותר וחלקם פחות, ויצא מאולם הדיונים תוך כדי צעקותיו.

קולות ההכרזות של הבעל בדבר אי נתינת הגט שנאמרו מחוץ לאולם הדיונים תוך כדי עימות עם בני משפחת האשה הגיעו לאזני בית הדין על אף שלא היו ברורים.

בית הדין עשה מאמץ גדול להחזירו להסכמה לתת את הגט המיוחל, ולאחר שנרגע ואיתו הרוחות, הורינו לעשות גט חדש כדת וכדין עם ביטולים ומינויים חדשים.

אך בעיון בדברי האחרונים נראה כי לא כל אמירה של הבעל בדבר סירובו לתת גט הינה אמירה הפוסלת את הגט מלשמש להיות גט וכפי שיבואר להלן.

  גדרי ביטול הגט

פעמים רבות הבעלים המגרשים אינם סופיים בהחלטתם להתגרש אף שמשתפים פעולה בהליך הגט ובהכנתו, דבר שמביא אותם במהלך הגט להתחרט ולהשמיע משפטים המעלים חשש בדבר ביטול הגט, כגון "אני לא מעוניין לגרש", "חבל שנכנסתי לדבר זה", ועוד.

פעמים שההסכם אינו נסגר סופית בין הצדדים ובמהלך ההמתנה למסירת הגט מתעוררים קשיים שמפאת כך אומר הבעל אני מתחרט והגט אינו גט וכיוצא בכך, אף שלאחר שמפייסים את דעתו הוא מתפייס ואף מבטל מודעות כנהוג, אך הספק אם הגט בוטל או עומד בעינו, ועל כך יש להכריע באילו מקרים יש לעשות גט חדש.

נביא את עיקרי הסוגיה בענין זה.

המשנה בגיטין דף לב ע"א אומרת:

השולח גט לאשתו, והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח, ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא - הרי זה בטל.

מבואר שיש אפשרות ביד הבעל לבטל את חלות הגט ולמנוע את גירושי אשתו בגט ששלח לתת לה.

האם אפשר לבטל את הגט עצמו

הגמרא שם דנה באלו לשונות יכול הבעל להשתמש בשביל לבטל את הגט.

תנו רבנן: "בטל הוא", "אי איפשי בו" - דבריו קיימין, "פסול הוא", "אינו גט" - לא אמר כלום.

וביאר רש"י שם וזה לשונו: