משפחה שבני ענף אחד שלה הוחזקו ככהנים ובני ענף אחר – כישראלים

לפנינו בקשה למתן פסק דין שלפיו המבקש אינו כהן.

• א. רקע עובדתי

המבקש, ממשפחת [ה'], נולד בXXX בשנת תש"ה (1944). אביו נולד בXXX בשנת תר"פ (1920), התגורר ב[ל'] (מערב אירופה) ובXXX ונפטר ב[ארץ] לפני כארבע שנים. סבו נולד בXXX שבXXX בשנת תרנ"ח (1896) והתגורר בXXX ובXXX.

בשנת תרפ"ה (1925) עקר הסב את דירתו ל[ל'] ושם נפטר בשנת תש"ל (1970).

המבקש, אביו ואבי אביו הם שומרי מצוות, הוחזקו ככהנים, נשאו כפיים, עלו לתורה לעליית כהן ונזהרו מלהיטמא למתים. על מצבת סבו הקבור ב[ל'] מצוין שהוא כהן וכן על מצבת אביו הקבור בארץ.

כעת מבקש הוא שבית הדין יורה כי אינו כהן.

עיקר דבריו הם כי ענפים נוספים מבני משפחתו הוחזקו כישראלים ולא נהגו כל מנהג כהונה.

מדובר בצאצאי אחי סבו ובצאצאי אחי סבו זקנו.

עץ המשפחה הוצג על ידי המבקש כדלקמן:[1]

רוב משפחת אחי סבו של המבקש נספתה בשואה. מענף זה נותרו שני בנים:

ד', בן אחי סב המבקש (י'), היחידי מבני משפחתו הקרובה (של הסב) שניצל בשואה. יו' עלה ארצה, נפטר ונקבר בה בשנת תש"מ (1980), על מצבתו לא מצוין שהיה כהן. מצאצאי ענף משפחתי זה אין כיום אף בן זכר שנותר בחיים. בתו של ד' כתבה מכתב שבו ציינה כי מעולם לא שמעה ולו ברמז שאביה היה כהן.

נכד אח נוסף (ג' בנו של יו' ו') קבור בארץ, גם על קברו לא מצוין שהיה כהן. לא הוברר אם היו שומרי מצוות.

ענף נוסף הוא צאצאי אחי סבו זקנו של המבקש. סבו זקנו של המבקש (י') נפטר בשנת תרנ"ח. אחי סבו זקנו (יצ') היה יליד XXX, התגורר בXXX ועלה ארצה, נפטר בXXX בשנת תרצ"ו (1936). בניו הזכרים, דהיינו בני דודו של סב המבקש, הוחזקו כישראלים. מדובר בל', יליד XXX תר"נ (1890), נפטר בפילדלפיה בשנת תשל"א (1971) והובא לקבורה ארצה בשנת תשל"ג בהר הזיתים; בש', יליד תרמ"ח (1888), נפטר בארץ בשנת תשכ"ב (1962); ובר', יליד תרמ"ג (1883). הוצגו צילומי מצבות שלא נזכר בהן שהנפטרים כהנים. 

מענף זה של משפחת [ה'] שהוחזקו כישראלים נותר בחיים בן זכר אחד, מר ע', המתגורר בXXX. כנראה מדובר באדם שאינו שומר מצוות. לדברי המבקש, בשיחה איתו התברר שאינו מבין את המושג כהן.

הנ"ל העיד בפני בית דין מוכר במקום מגוריו בXXX שבמשפחתו לא היו כהנים.

כמו כן העיד מר ח' צאצא מצד האם למשפחת [ה'] ברבנות הרצליה בפני שלושה כנ"ל.

זומן לעדות פרופ' ד', בן דוד שלישי של המבקש, נכד בתו של יצ' (אחיו של סב המבקש). העד העיד כי לסבו זקנו יצ' היו ארבעה בנים ושתי בנות. הסבא רבא היה אדם חרדי. דודו זקנו של העד, ש', אימץ אותו אחרי פטירת אימו בשנת תש"ג (1943). גם הוא היה אדם חרדי והיה הולך איתו בכל שבת לבית כנסת, ומעולם לא עלה ככהן. העד הכיר גם את דודו זקנו ר' עד גיל שמונה, והעיד שלא עלה ככהן. את דודו זקנו ל' הכיר העד בXXX בזמן התמחותו, גם עליו העיד שלא עלה כהן.