משעלי ואח' נ' שלמה ואח'

החלטה

לפניי בקשת המערערים להפחתת סכום הערבון.

הבקשה :

1.המבקשים עותרים להפחתת סכום הערבון שעליהם להפקיד להוצאות המשיבים, שהועמד על סך של 15,000 ש"ח, בערעור שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון), מיום 10/4/11, במסגרתו הורה בית המשפט למבקשים להרוס בתוך 30 ימים מעת מתן פסק הדין את הגדר אותה בנו ברכוש המשותף כמו גם את יציקת הבטון, המשטח אותו יצקו והתומכות שהתקינו. כמו כן חייב בית המשפט דקמא את המבקשים בתשלום סכומים בגין עוגמת נפש, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

2.בבקשה טוענים המבקשים למצב כלכלי קשה והיא אינה נתמכת בתצהיר.

בבקשה נטען כי המבקש מספר1 הינו עצמאי, אשר סובל מקשיי פרנסה וכי המבקשת מספר

2 הינה אישה חולה, אשר מחמת תחלואיה נגרמות למשיבים הוצאות רפואיות רבות.

המבקשים טוענים כי יש להם טענות טובות במסגרת ערעורם, וכי דרישת הפקדת פקדון בסכום גבוה, כמו זה הנדרש מהם, ימנע מהם לנהל את הליך הערעור ומלקבל את יומם בבית המשפט.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה שהמבקשים לא מילאו אחר פסק הדין של בית המשפט דקמא, לא הרסו את הדרוש הריסה ואף הגדילו לעשות בעת שהוסיפו בניה בשטח המשותף, כך לטענת המשיבים.

לדידם של המשיבים, אין לערעור כל סיכוי להתקבל, ובאשר למצבם הכלכלי של המבקשים טוענים הם, כי לבקשה לא צורף תצהיר ולא צורפו מסמכים רלוונטיים לרבות אי הבאת מלוא הפרטים אודות חשבון הבנק של המבקש מספר 1.

הפן הנורמטיבי:

4.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-

1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).