משעלי ואח' נ' וטורי ואח'

פסק דין

זו תביעה לפיצוי כספי בסכום של 25,000 ₪ עקב הטעיה ומרמה בעסקת מכירת רכב מיום 7.6.10, לפיה רכשה התובעת רכב מצד ג'.

על פי דברי התובעת, בתאריך 4.6.10 עיינה במודעה שפורסמה באתר יד 2, יצרה קשר עם צד ג' ואימתה עמו את פרטי המודעה אשר כללו את הפרטים הבאים:

דגם הרכב רנו קליאו B, 135,000 ק"מ, יד 2 פרטית, עבר טיפול מקיף לאחרונה, שמור, מצב מכני מצוין, בעלות של 15,500 ₪.

ביום 7.6.10 התובעת פגשה את הצד השלישי בנתניה, ביצעה בדיקה לרכב במכון וסוכם כי התובעת תרכוש את הרכב בתמורה לסך של 12,600 ₪, לאחר תשלום התמורה פנו הצדדים למשרד הרישוי וביצעו העברת בעלות.

לא נערך הסכם בכתב בין התובעת לבין צד ג'.

לאחר הרכישה הגיעה התובעת למחוז חפצה, פתחה את תא המטען של הרכב ומצאה לוח שעונים מפורק ומכאן החלו חשדותיה לגבי אמינות העסקה.

כל ניסיונותיה ליצור קשר עם הצד השלישי עלו בתוהו.

התובעת אף למדה מהמוסך המורשה של רנו כי ביום 9.10.07 בוצע טיפול לרכב כאשר מד האוץ הצביע על 253,812 ק"מ ואף נמסר לה כי הבעלים המקוריים של הרכב הינו חברת השכרה.

לטענת התובעת לאחר שהוציאה רישיון רכב תקף על שמה ואימתה כי מסמכי הרכב שהוצגו על ידי צד ג' זויפו: לכן היא פנתה למשטרת ישראל ומסרה את השעון המפורק והגישה תלונה על קבלת דבר במרמה וזיוף סימני זיהוי של הרכב נגד צד ג'.

התובעת מקשרת בין העסקה האמורה לבין הנתבע כאשר היא טוענת שצד ג' הציג את עצמו כמיופה כח של הנתבע ולכן היא מסכמת את תביעתה בטענה שמגיע לה פיצויים בעד "הנזק שנגרם לה מבעל הרכב ציון וטורי (הנתבע ה.ג.) ומיופה הכח מטעמו איסקוב" (צד ג' ה.ג).

יש לציין שהתובעת לא הגישה תביעה נגד צד ג' בכלל, והוא צורף להליך על פי הודעתו של הנתבע.

הנתבע טוען נמרצות שלא היה לו קשר כלשהו עם התובעת וכי הרכב נשוא התביעה נקנה ממנו על ידי צד ג' בנסיבות המפורטות להלן:

1.הנתבע שבבעלותו חברה לסחר ברכבים מכר את הרכב ביום 24.3.10 לצד ג' כאשר מד האוץ הצביע על 325,937 קמ' וזאת לאחר שנמסרו לצד השלישי כל הנתונים הדרושים אודות הרכב לרבות זהות הבעלים המקוריים (חברת השכרה) והכל כמפורט בהסכם הרכישה ובטופס גילוי נאות אשר צורפו להודעת צד ג'.

מהמסמך למדים שצד ג' שילם לנתבע 2100 ₪ עבור הרכב.

לכן ממועד חתימת הסכם הרכישה עם צד ג' והעברת החזקה ברכב לידי צד ג' לא היה בידי הנתבע או בידי החברה שבבעלותו כל מידע באשר גורלו של הרכב.

2.הנתבע הסביר לבית המשפט שבמסגרת העסקים שלו הוא סוחר בכלי רכב שונים כאשר לפעמים הוא מקבל מחברות השכרה כלי רכב ישנים או מקולקלים ואלו הוא לא מציע לציבור הרחב אלא לאנשים כמו צד ג' אשר עוסק בצורה מינורית בשיפוץ הרכבים לצורך מכירתם הלאה.

לגבי העסקה עם צד ג' מחודש מרץ 2010 , זו לא הפעם הראשונה שהנתבע מכר רכב לצד ג'.

3.בנסיבות הענין אין ולא יכולה להיות כל אחריות על הנתבע לגבי מעשיו או מחדליו של צד ג' בין מועד מסירת הרכב לידו לבין מכירתו לתובעת.

לכאורה, עולה חשש סביר שאכן צד ג' עשה מעשה פלילי תוך כדי זיוף מסמכי רישוי וזיוף מד האוץ ברכב.