משמעותה של ''המלצה לגט'

בפנינו מונח ערעור המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי מיום ה' באדר ב' תשע"ו (15.3.16), הקובעת כדלהלן:

"א.     הצד המעוניין רשאי לפתוח תיק לסידור גט.

 ב.      פתיחת תיק לסידור הגט תהיה בכפוף להודעת הבעל לפיה הוא מתחייב להביא ביום סידור הגט המחאה בנקאית בסך 555,000 ש"ח בגין הכתובה שתועבר לאשה לאחר סידור הגט.

 ג.      תשלום הכתובה יקוזז מחיוב הבעל לאשתו בגין איזון זכויות הצדדים, מהחלק שאינה זכאית לו על פי ההלכה."

לשם השלמת התמונה, נביא כבר עתה את פסק הדין שניתן בתיק זה ואשר קדם להחלטה זו. הדבר נדרש עקב היות פסק דין זה הרקע לערעור המערערת. יצוין כי פסק הדין ניתן בהרכב שונה מזה שניתנה בו ההחלטה נשואת הערעור.

וזו לשון פסק הדין מיום א' באב תשע"ה (17.7.15):

"[...] לאור האמור מחליט בית הדין כדלקמן:

א.       בית הדין ממליץ לצדדים להתגרש.

ב.       על האישה להציג לבית הדין העתק מכתובתה תוך שבעה ימים.

ג.       על הצדדים להמציא לבית הדין את פסיקת בית המשפט בנושא הרכוש ומזונות האישה תוך שבעה ימים.

ד.       על הבעל להעביר – תוך חמישה־עשר יום – הצעה הוגנת לפיצוי האישה.

ה.       לאחר קבלת הצעת הבעל, ישקול בית הדין את המשך הטיפול בתיק."

טענות בא כוח המערערת

בית הדין בהרכבו החדש סטה בסעיפים א' – ב' בהחלטתו מן פסק הדין שכבר ניתן, ללא שהייתה לו סמכות לעשות כן.

לדבריו, הוראות בית הדין לפתיחת תיק סידור גט, סותרות את פסק הדין הקודם שקבע כי אין מקום לחיוב בגט. בית דין – בהרכבו החדש – לדברי בא כוח המערערת ולהבנתו, קובע בהוראתו בעצם כי יש חיוב לגט.