משמורת זמנית לתינוקת שהובאה מסרי לנקה ואשר הושמה במתן מסורבי כניסה לישראל

עומדות בפני בית המשפט מספר סוגיות להכרעה; על המדוכה כעת הכרעה בדבר קשרי הורות בין המבקש, מר י.נ ת.ז.  לבין הקטינה ת.נ , ילידת 01.08.2015 וכן שאלת משמורתה הזמנית של הקטינה.

ייאמר כבר עתה כי בראש ובראשונה  ובהתאם להחלטת בית המשפט העליון יידרש בית המשפט לקביעת משמורתה הזמנית של הקטינה ובהתייחס לצורך העקרוני להוצאתה ממתקן המסורבים.

אף ב"כ המבקש בטיעוניו בפניי בדיון היום, הבהיר כי יש צורך אקוטי בקביעת משמורתה הזמנית של הקטינה ואילו סוגיית האבהות היא שנייה במעלה ויכול ותוכרע בהמשך, לאחר בחינת מכלול הנסיבות לרבות בדיקת סוגיית האימהות הפסיקתית של הגב' ג.נ  וטובת הקטינה ברישום זה או אחר במרשם האוכלוסין.

נסיבות התיק דנן פורטו בהרחבה בהחלטות קודמות שניתנו בבית משפט זה וכן בבית המשפט המחוזי בהליכים שונים ואדגיש עיקרן;

הקטינה, ילידת אוגוסט 2015 , בעלת דרכון סרילנקי, ללא אשרת כניסה לישראל, הובאה לישראל מסרילנקה ע"י אחות המבקש, הגב' ג.נ , תוך שימוש בתיעוד מזויף ודרכון שאינו שייך לקטינה.

למן הגעתה ארצה ביום 06.08.2016 , שוהה הקטינה במתקן מסורבי הכניסה לישראל, יחד עם הגב' נ..

לאור האמור ננקטו הליכים על ידי היועמ"ש להוצאת הקטינה מחוץ לתחומי ישראל; הליכים אלו נדונים במסלול מנהלי (ראה בין היתר עמ"ן 53072-09-16 ) ובמסגרת זו ניתנה הכרעת בית המשפט העליון בבר"מ 8122/16 מיום 03.11.2016 בה הורה בית המשפט העליון כי יש לפעול להוצאת הקטינה ממתקן המסורבים "בהקדם האפשרי" כאשר שאלת משמורת הזמנית הקטינה והמקום למעשה אליו תוצא, יוכרע  בבית המשפט דכאן.

אין חולק כי המבקש והגב' נ. הפועלים לאפשר השארת הקטינה בישראל, נקטו בדרך פתלתלה תוך הצגת גרסאות שונות שחלקן כבר התבררו כאי אמירת אמת.

תחילתו של מסע, בגרסת הגב' נ. כי היא אימה הביולוגית של הקטינה; בדיקה גנטית שנערכה לגב' נ. ולקטינה העלתה כי אין קשר גנטי של אם-בת בין השתיים (ראה חוות הדעת של ד"ר לבנטל מיום 11.08.2016 ).

במסגרת התובענה דנן, טען המבקש כי הוא יצא להודו יחד עם אחותו הגב' נ. לפני כשנתיים, שם תרם זרע על מנת להפרות ביצית של אישה אנונימית; הביצית המופרית הושתלה לטענתו ברחמה של הגב' נ. אשר נשאה את ההריון וילדה את הקטינה בלידה מוקדמת בסרילנקה.