משמורת זמנית

א)   בפנינו זוג שהתגרשו לאחר שבית הדין חייב את האשה בקבלת גיטה.

לצדדים שני ילדים קטינים: ע' יליד 26/04/02 וי' ילידת 23/01/05.

מאז פרידת בני הזוג החלו מאבקים קשים בין בני הזוג. מאבקים אלו, סבבו סביב נושאים כלכליים ומשמורת הילדים.

עתה בפנינו תביעה למשמורת הילדים שמוגשת על ידי שני ההורים. כל אחד תובע לעצמו את משמורת הילדים וכל אחד מתנגד למשמורת משותפת.

נפתח את דברינו בקטע מסיכום שנכתב על ידי המומחים במכון "נעמן התמודדות" אשר הטיבו לתאר את שני ההורים כ"חוטאים בילד", ובלשונם "במאבקם מקריבים את ילדיהם". אמנם אפשר שאינם מודעים לזה. מ"מ שתית רעל גם אם היא בשוגג, הרי היא ממיתה.

 וזה תוכן דבריהם: 

"ראשית, אפתח בכך שמקרה זה הוא אחד המורכבים אשר ראיתי במהלך שנות עבודתי. מדובר בשני הורים שהם "מלח הארץ", שניהם בעלי מסוגלות הורית תקינה - אשר במאבקם מקריבים את ילדיהם, שהם טוענים שהם כה אוהבים.

אני חושבת על משפט שלמה הידוע בהקשר זה. לצערי, נראה כי אף אחד מההורים אינו מסוגל לשים את צרכי הילדים לפני הצרכים שלו, "לוותר" עליו כדי שהילד ירוויח מכך, ולהניח לו להיות מטופל ברוגע על ידי השני. משפט שלמה במקרה הזה נגמר בקריעת הילדים לשניים - ויש כאן אמירה חמורה מאד כלפי כל אחד מהם.

אמנם, נכון הוא כי כל אחד מההורים מאמין כי ההורה השני מסוכן לילדים (ובזאת שניהם חסרי שיפוט נכון), אך ברור מעבר לכל ספק כי אילו היה רוגע במערכת המשפחתית, הרי שהילדים היו ניזוקים פחות מאשר במצב הזה.

הדבר מעורר מחשבות, האם במקרה כזה,  למרות שיש להורים מסוגלות הורית תאורטית, האם להיתפס בכך, למרות שאף אחד מהם אינו מצליח להוכיח את מסוגלותו להיות הורה טוב ולשים את צרכי הילד לפי אלו שלו? האם ילדיהם מרוויחים מכך שהם  עם הוריהם הביולוגים, בשעה שהם אינם מקבלים את הטיפול הראוי?

אינני יודעת מי מבין הורים אשם יותר בהתנהלות הזו, שיש בה הסתה ומניפולטיביות מצד שני ההורים, ויש לדבר משמעות. אך נראה לי כי העמקה נוספת בסוגיה זו היא בחזקת "עוד מאותו דבר" - היא ממשיכה את מאבק ההורים על חשבון הילדים. להערכתי, על שני הורים להבין כי אם לא יצליחו להעניק לילדיהם (וכאן המיקוד על ע') טיפול נאות בשיתוף פעולה מינימלי - הרי שקיימת אפשרות שאף אחד מהם אינו הורה טוב מספיק בעבורו. השאלה המרכזית כאן איננה מיהו הורה הטוב יותר בעבור ע', משום שאף אחד מן ההורים, בהתנהלותו הנוכחית, אינו טוב מספיק ואינו משרת את צרכיו של הקטין".

ב)  התסקירים והאבחונים שבוצעו בתיק זה:

1)     בדיקת מסוגלות הורית במכון "נעמן התמודדות" משנת 2006.

2)     הערכת מסוגלות הורית - אוקטובר 2008 ע"י מכון "נעמן התמודדות".

3)     תסקיר פקידת סעד מיום 27/02/07.

4)     תסקיר פקידת סעד לסדרי דין מיום 05/01/2010.

5)     חקירת פקידת סעד הגב' מיכל הדס מתאריך 03/10/2010,

דיון בטענות הצדדים.

ג)   בתחילה טוען ב"כ התובע דהיינו ב"כ הבעל, (שהרי עתה הילדים במשמורת זמנית אצל האם) ששני הצדדים הם הורים ביולוגיים של הקטינים ושניהם אפוטרופסיים טבעיים שלהם ולאף אחד מההורים אין עודף של זכויות הוריות על פני רעהו.