משכן אמיר נ' מרטו ואח'

פסק דין

ביום 11.6.2010 ארעה תאונת דרכים בכביש 4. התובעת טוענת כי רכב הנתבעת 2, נהוג בידי נתבע 1 ומבוטח על ידי נתבעת 3 עקף את רכבה בחוסר זהירות ופגע תוך כדי עקיפה בצידו האחורי שמאלי של רכב התובעת.

הנתבעות טוענת כי רכב התובע עמד בשול הכביש ולפתע התפרץ לכביש ולכן קרתה התאונה.

הנהגים ב- 2 כלי הרכב העידו בפני ומעדותם עולה כי אכן רכב התובעת עמד בשול הכביש עקב כך שהנהג בו ראה שהרכב התחמם – הנהג מילא מים ברדיאטור ולאחר מכן חזר לכביש והחל ליסוע בו. המחלוקת בין הצדדים היא האם יציאת רכב התובעת משול הדרך היתה בזמן שהיה צריך להספיק לנתבע להבחין בו ולמנוע את ההתנגשות בין הצדדים, כפי שטוען הנהג ברכב התובעת, או שהתובע חזר בפתאומיות משול הדרך לנתיב הנסיעה ונהג הנתבעת לא היה יכול להספיק לעצור, כפי שטוענים הנתבעים.

מתוך עדות הנהגים עולה כי רכב התובעת כבר היה במלואו בנתיב הנסיעה, כאשר הנתבע הגיע עם רכבו ואולם מהעדויות עולה גם שהרכב יצא משול הדרך בסמוך מאוד להגעת רכב הנתבע למקום.

לפי עדותו של הנתבע, היה רכב לפניו שהספיק לעקוף את רכב התובע לאחר שזה חזר מהשול, ואולם הנתבע לא הצליח לעשות זאת כי משמאלו נסעה משאית.

מעדותו עולה גם כי נקודת הפגיעה היתה כאשר כבר כל רכב התובע בנתיב נסיעתו וכאשר הנתבע ניסה, לאחר שהמשאית שלשמאלו עברה, לסטות שמאלה כך שהפגיעה היתה בימין המשאית בה הוא נהג ובשמאל הרכב של התובעת.

בנסיבות אילו נראה כי נכון יהיה לחלק את האחריות לארוע התאונה באופן ש- 20% יוטלו על הנהג ברכב התובעת שחזר מהשול כאשר חזרתו גורמת להפרעה ו- 80% על הנתבע. שכן, לפי מקום ארוע התאונה והעובדה שרכב אחר הצליח לחלוף על רכב התובעת נראה שבנהיגה זהירה יותר תוך התבוננות בדרך היה יכול למנוע את התאונה.

מכתב התביעה עולה כי הנזק הישיר ועלות חו"ד שמאי הם כ- 6,000 ₪ לא ברור לי איזו עגמת נפש נגרמה לתובעת שהינה עמותה רשומה, שבגינה תובעת התובעת 3,000 ₪ נוספים.

לפיכך ובהתאם לחלוקת האחריות, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 4,800 ₪ וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: