משכון נכס להבטחת חובות עצמיות וחובות של אחרים, וטענה שלא היתה כוונה למשכן לטובת אחרים

1. העובדות שאינן שנויות במחלוקת.

ז'אק אבן )להלן: "התובע"(, ספר במקצועו, נקלע למצוקה כספית בעקבות תביעת גירושין
שניהלה נגדו אישתו לשעבר, אשר אף הטילה עיקולים על חשבונותיו בבנק. משום כך פנה
בחודש מרץ 1985 לשכנו יצחק פיינגולד )להלן: "הנתבע 1"( בבקשה לעזרה כספית. הנתבע 1
יצחק פיינגולד )להלן: "פיינגולד" או "הנתבע 1"( ויצחק סיט )להלן: "סיט"( היו בעליהם
של סייפנים השקעות בע"מ )להלן: "סייפנים"( וסייפן סוכנות לביטוח בע"מ )להלן:
"סייפן"(, סוכנות ביטוח אשר התובע היה בין המבוטחים בה.

הנתבע 1 הבטיח לתובע כי יסייע לו בהשגת הלוואה צמודה למדד מהבנק בסך של 20,000 ש"ח
ובריבית שנתית של %7.5, כאשר לצורך הבטחת פרעון ההלוואה והיה עליו למשכן את
זכויותיו במספרה שבבעלותו לטובת הבנק.

לתובע היו זכויות במספרה ברח' בן יהודה 170 בתל אביב, )הידועה כגוש 6902 חלקות