משיח נ' שר טוב

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר (שיק) על סך של 21,000 ₪ מועד פירעון 10.12.09.

המבקש הוא עושה השטר לפקודתו של המשיב אך לטענתו מסר את השיק לידיו של ידידו, מר אלי קצירי (להלן: "קצירי"), ולבקשתו.

עוד טוען המבקש כי המשיב עוסק במתן שירותי מטבע והלוואות חוץ בנקאיות ברישיון וכי בניגוד לחוק הרלוונטי לא צירף לבקשה לביצוע שטר את ההסכם בכתב שנערך עם קצירי.

להתנגדות צורף תצהיר של קצירי אשר לגרסתו, מסר את השיק למשיב לצורך ניכיונו.

ממשיך קצירי בתצהירו וטוען כי המשיב התחייב ליתן לו כספים בתמורתו אך לא קיבלם לידיו.

2. במעמד הדיון נחקרו שני המצהירים.

מחקירתו של קצירי עלה כי לטענת המשיב הכספים נמסרו לקצירי באמצעות צד ג', מר ערן שובס. ב"כ המשיב לא הזכיר מועד התשלום שבוצע ובאיזה אופן.

קצירי הכחיש בחקירתו כי הכספים שולמו לו על ידי אותו צד ג'.

מחקירתו של המבקש עלה כי נתן הוראת ביטול השיק כשבוע שבועיים לערך לאחר שמסר את השיק לקצירי וזאת בעקבות הודעתו של זה, כי לא קיבל את הכספים תמורתו.

3. המחלוקת בין הצדדים היא באשר למתן התמורה כנגד השיק.

בעוד שהמשיב טוען כי הכספים שולמו, טוענים המבקש וקצירי כי הכספים לא שולמו.

הטענה היא טענה עובדתית פשוטה אשר ב"כ המשיב לא הצליח למוטטה במהלך החקירה.

לטענת ב"כ המשיב מדובר בהגנת בדים.

ומהי "הגנת בדים"?

סקירה נרחבת של הפסיקה בנושא זה ניתן למצוא בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ ואח' נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח':

"בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...".

כל זאת גם אם מדובר בטענה בע"פ כנגד מסמך בכתב וכל שעל בית המשפט לשאול עצמו הוא כי בהנחה שכל האמור בתצהיר המתגונן – אמת הוא, האם יהא בכך כדי לאפשר לנתבע לזכות במשפט.

אל לו לבית המשפט לברר את העובדות לאמיתן או להכריע על פי מהימנות מי מהמצהירים שבפניו.

וכלשון פסק הדין: