משיח נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפניי ערעור על החלטת הועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 30.6.2011.

הועדה קבעה כי המערער לא איבד את כושרו להשתכר.

העובדות

2.המערער, יליד 1950, הגיש בקשה לקבלת גמלת נכות כללית בשל הליקויים מהם הוא סובל ונכותו הרפואית נקבעה על 65%.

3.ועדה לעררים לעניין אי-כושר קבעה בישיבתה מיום 30.6.2011, כי חרף נכותו הרפואית המערער כשיר להמשיך לעבוד במשרה מלאה: 

"בן 61.5. הועדה עיינה בפרוטוקול הרפואי ובפירוט סעיפי הליקוי המפורטים בו וכן עיינה בדו"ח פ. שיקום.

...

לדעת הוועדה במצבו הרפואי הנוכחי כשיר לעבוד בעבודה ביתית קלה בעבודות כגון: קופאי, מפעיל חניון אוסף עגלות במרכולים פקיד מודיעין בחברות ובמוסדות כל זאת בבוקר משרה מלאה...".

4.על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

5.לטענת המערער, קביעת הוועדה לוקה באי סבירות קיצונית שכן מדובר בנכה בן 61.5 הסובל משלל נכויות והחלטת הוועדה כי לא חלה ירידה של 50% לפחות מכושר ההשתכרות של המערער, אינה סבירה.

בהקשר זה מציין ב"כ המערער כי למערער פגיעה במוטוריקה עדינה, חוסר יכולת לבצע עבודה במאמצים פיזיים, BPH (ליקוי אורולוגי שמתבטא בהליכה מרובה לשירותים), יתר לחץ דם.

נטען כי כאשר הוועדה מציינת כי המערער כשיר לעבוד כקופאי – אזי מקופאי נדרש מוטוריקה עדינה.

לגבי איסוף עגלות במרכולים – נטען כי מדובר בעבודה מאומצת או שמחייבת מאמץ פיזי.

לגבי פקיד מודיעין בחברה או במוסד – נטען שיש לקחת בחשבון את הליקויים הנוספים של המערער: ליקוי השמיעה, סחרחורות, פרפור התקפי של הלב, הגבלה בעמוד שדרה מותני, ופיסטולה, כאשר כל אלה משפיעים על הכושר לשבת ולהשיב לשאלות כפקיד מודיעין, או בנוסף להעריך את הכושר שלו לבצע את זה, כאשר יש לו גם טנטון, וגם דום נשימה בשינה שגורם לעייפות מתמדת.

נטען עוד כי אומנם הליקויים האחרונים שצויינו הם ליקויים שעליהם לא ניתנה נכות, אבל הם קיימים ואי אפשר להתעלם מהם, ובעניין הערכת כושר העבודה צריך לקחת בחשבון כי הקריטריון היא עבודה מפרנסת ולא שיקומית.

5.עוד נטען כי הוועדה התייחסה בהחלטתה לחוות דעת שהוגשו לה, כאשר חוות הדעת לא הועברו למערער או לבא כוחו.

בנוסף, גם דו"ח השיקום לא הועבר למערער מה שהביא, לטענתו, להליך לא הוגן.

6.ב"כ המשיב טענה כי המומחים הרפואיים אשר נתנו חוות דעת מקצועיות לוועדה הרפואית, ציינו בחוות הדעת את השלכת הנכות על כושר העבודה של המערער:

בחוות דעת א.א.ג. שקבע נכות בגין טנטון, ליקוי שמיעה, סחרחורות ב-0% בשל דום נשימה – צוין כי המערער מסוגל לעבוד, בלא שציינו כל הגבלות שהן.