משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף - חיפה נ' שרה פראז

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א' קנטור), אשר ניתנה היום 18.7.11 ובגדרה הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, הכוללים מעצר בית.

בבקשת המעצר שהונחה בפני בית משפט קמא, נאמר כי המשיב חשוד בכך שביום 15.7.11 בשעות הבוקר, החזיק בידו סכין במקום עבודתו בסופר מגה בעיר וניסה באמצעותה לתקוף עובד אחר במקום, עד שהגיע מאבטח שהתערב והפריד בין הניצים. בסעיף האישום נאמר כי החשדות המופנים למשיב הם איומים, פציעה וחבלה זדונית שלא כדין, תקיפה סתם והחזקת סכין למטרה לא כשרה.

המשיב נעצר ביום 15.7.11 ומאז הוארך מעצרו עד שהובא היום בפני בית משפט קמא.

לאחר שעיין בחומר החקירה שהונח בפניו, ציין בית משפט כי לא מצא אינדיקציה לכך שאכן מדובר בפציעה, מאחר ולא מצוי בתיק תיעוד רפואי המעיד על כך. אשר לעבירה של החזקת סכין, נאמר כי הגם שייתכן שזו הוחזקה למטרה כשרה, בשים לב לכך שהמשיב עובד במחלקת הירקות של הסופר, עדיין נעשה בה שימוש שלא למטרת עבודתו ומטרה זו אינה כשרה. בית משפט הפנה לכך שבפניו הצהרת תובע, אולם לאור הכרסום בראיות, סבר כי יש מקום לבחון חלופה כבר בשלב זה. לפיכך, הורה על שחרורו של המשיב בחלופה למעצר בית, בבית אמו בטירת הכרמל.

בהודעת הערר נאמר, כי מדובר באירוע חמור של החזקת סכין ותקיפה באמצעותה במקום ציבורי. במהלך האירוע הופר הסדר הציבורי במקום ונגרמה פגיעה גופנית באמצעות הסכין, למעורב האחר. לשיטתה של העוררת, שגה בית משפט קמא בכך שלא העריך נכונה את רמת מסוכנותו של המשיב וכן רמת הסיכון של שיבוש מהלכי חקירה, היה והמשיב ישוחרר.

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערר תוך שעתר לכך שבית המשפט יעיין בחומר החקירה, על מנת להיווכח כי למתלונן לא נגרמה כל פציעה כתוצאה מהשימוש בסכין.

עיון בחומר החקירה, לרבות צילומי מצלמת האבטחה שפעלה בזירת האירוע, מלמד כי המשיב היה מעורב בתקיפה של עובד אחר במקום ובמהלכה הניף המשיב לעברו, סכין. יחד עם זאת, אין בחומר הראיות כל תיעוד לכך שהסכין פגעה במתלונן או שהחבלה שנטען כי נגרמה לו, הינה תולדה של החזקת הסכין בידי המשיב. בצילום סרט האבטחה נראה אמנם המשיב מניף בסכין, אך מיד לאחר מכן התנפל עליו המתלונן (העובד האחר במקום) והמאבטח והוציאו מידו את הסכין עוד בטרם הצליח לפגוע במתלונן. אין בכך כמובן כדי להמעיט מחומרת המעשים, שכן די בהנפת הסכין והתקיפה, גם אם לא נעשתה תוך שימוש בה, על מנת להעיד על מסוכנות. יחד עם זאת, ברי כי הערכת המסוכנות שונה משמדובר בתגרה במהלכה לא נפגע המתלונן מהסכין.

סבורני כי בהחלטת בית משפט יש משום איזון בין אותה מסוכנות הנשקפת מן המשיב לבין צמצום הפגיעה בחירותו. משהוגשה הצהרת תובע לפי סעיף 17(ד) לחסד"פ, נדרש בית המשפט לבחון באם קיימת עילה לכאורה לבקש את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ככל שיקבע כי הסיכויים להורות על מעצר עד תום ההליכים קלושים, רשאי בית המשפט להורות על שחרורו של הנאשם, גם מקום שהוגשה הצהרת תובע. בענייננו, לאור נסיבות האירוע, הכרסום בראיות העוררת כפי שציין בית המשפט קמא, העדר כל עבר בעבירות אלימות דומה כי האמצעים שנקבעו, קרי מעצר בית, יש בהם כדי לאיין אותה מסוכנות.

משכך, לא מצאתי יסוד להתערב בהחלטת בית משפט קמא ועל כן אני מורה על דחיית הערר.

תיק החקירה מוחזר.

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"א, 18/07/2011 במעמד הנוכחים.

אמיר טובי, שופט

גלית ב. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: