משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף - חיפה נ' אייאסו

החלטה

לפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בחיפה, אשר ניתנה ביום 28.3.11, על ידי כב' השופטת רננה גלפז מוקדי,בתיק מ"י 50953-03-11.

בימ"ש השלום נתבקש על ידי העוררת להאריך את מעצר המשיב בחמישה ימים, על פי סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"' 1996, (להלן - "חוק המעצרים").

העוררת טענה כי ביום 25.3.11 בסמוך לשעה 03:00 נכנס המשיב ביחד עם אחר לתחנת דלק פז ברחוב החלוץ חיפה כאשר הם בגילופין, תקפו את המאבטח, גרמו לו חבלה חמורה וכן גרמו נזק לרכוש במקום. עוד נטען כי הם קיללו את השוטרים שהגיעו למקום. העוררת צירפה לבקשתה הצהרת תובע בה הצהירה שבכוונתה להגיש נגד המשיב כתב אישום בגין עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות והיזק לרכוש.

בימ"ש השלום שמע את הצדדים, עיין בחומר החקירה והגיע למסקנה כי על אף שקיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר של מסוכנות, הרי שראוי לבחון את חלופות המעצר המוצעות גם בשלב זה, אך קבעה כי אין בידיה לעשות כן מבלי שיובאו בפניה המפקחים המוצעים שיבדקו ויחקרו ע"י העוררת, לכן קיבל בימ"ש השלום את בקשת העוררת והורה על מעצרם של המשיב והשותף עד ליום 31.3.11 לצורך הגשת כתב אישום.

לאחר מתן ההחלטה, הציג ב"כ המשיב בפני בימ"ש השלום את בן דודו של המשיב שנכח באולם כמפקח מוצע. בימ"ש השלום שמע את המפקח המוצע והגיע למסקנה כי במקרה הנוכחי קיימת חלופה הולמת אשר פגיעתה בחירות המשיב פחותה ולכן יש להעדיפה על פני מעצרו. משכך הורה בימ"ש השלום על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים.

על החלטה זו מלינה העוררת ומבקשת לקבל את הערר ולהאריך מעצרו של המשיב עד ליום 31.3.11.

ב"כ העוררת טען כי החלופה המוצעת אינה הגיונית. ציין כי המפקח המוצע הינו צעיר, קרוב משפחה של המשיב, מתגורר ולומד בחיפה, לכן יתקשה להרחיק את עצמו מהלימודים ומעיר מיגוריו לעיר אחרת וזאת כדי לפקח על המשיב באופן קבוע. עוד ציין כי הורי המשיב לא נכחו בדיון ולא נשאלו על נכונותם לקבל את המשיב ואת המפקח בביתם בנתיבות. ב"כ העוררת הדגיש את חומרת העבירה המיוחסת למשיב ומסוכנותו הנלמדת מעוצמת האלימות שהפגין יחד עם האחר כלפי המאבטח. ציין כי מחומר החקירה עולה כי הרקע לאירוע מקורו בבריונות, דבר המעיד על דפוסי התנהגותו שמאפיינים אותו ויש בהם מסוכנות הן לציבור והן למתלוננים בפרט.

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערר ולהשאיר את החלטת בימ"ש השלום על כנה. המדובר בהחלטה עניינית שניתנה לאחר בחינת חומר הראיות והתרשמות מהחלופה המוצעת. ציין כי בימ"ש השלום לא הסתפק בחלופה לגבי השותף וקבע כי חלקו באירוע יותר דומננטי. עוד ציין כי המשיב הינו צעיר שהגיע לחיפה כדי ללמוד. אין לחובתו הרשעות קודמות וזהו מעצרו הראשון. הפנה לפסיקה וציין כי בעבירות יותר חמורות הסתפקו בתי המשפט בחלופת מעצר.

לאחר שעיינתי בהחלטת בימ"ש השלום, בחומר החקירה, בפסיקה שהוגשה ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערר.

סעיף 17 (ד) לחוק המעצרים קובע כי על בית המשפט להשתכנע כי קיימת עילה לכאורה לבקש את מעצר החשוד עד לתום ההליכים וכי: " .... לו היה מוגש כתב האישום .... , היה יסוד לבקש את מעצרו עד לתום ההליכים ..... יש להדגיש, את שיקול הדעת המוקנה לשופט הדן בבקשה." – בש"פ 4455/00 מדינת ישראל נגד מחמוד בדווי (ניתנה ביום 22.10.00).

כאמור בימ"ש השלום, שקל את מכלול הנסיבות והגיע למסקנה כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר הולמת שפגיעתה בחירותו פחותה, ובנסיבות העניין הוא לא שגה, לטעמי. לעניין זה אני מפנה את הצדדים לבש"פ 27/03 קוסיני נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 1.1.03), בו קבעה השופטת דורנר, כי גם במעצר לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים יש סמכות להורות על חלופת מעצר – ראו גם בש"פ 4439/08 משה סיגל נגד מ"י (ניתנה ביום 15.9.08).

עוד יש לתת את הדעת לנסיבות המשיב, עברו הנקי, העובדה שמדובר באדם נורמטיבי ששוחרר בתנאים מגבילים, שיקולים אלו לוקח בחשבון כל בית משפט הדן בבקשות מעצר עד תום ההליכים ומקל וחומר בבקשות על פי סעיף 17 (ד) לחוק המעצרים.

מכל האמור לעיל אני דוחה את הערר. באם קויימו תנאי השחרור בהתאם להחלטת בימ"ש השלום, המשיב ישוחרר באופן מיידי.

תיק החקירה הוחזר לעוררת.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"א, 29 מרץ 2011, במעמד ב"כ העוררת רפ"ק אלכסנדר סטריזבסקי, המשיב ובאת כוחו עו"ד רגינה קוזנץ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: