משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' נ. (עציר)

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא, לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").רקע

1. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 27.10.14 עת נסע המתלונן ברכבו, שמע חבטה בחלקו הימני של רכבו. משעצר לבדוק את שאירע, הבחין בקטין רץ לכיוון בית באזור. משפנה המתלונן בעקבות הקטין, הגיח לקראתו הנאשם יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה. הנאשם דחף את המתלונן פעמיים והכה אותו בפניו במכת אגרוף. משקפיו של המתלונן נפלו מפניו והוא נפל ארצה. כתוצאה מכך נגרמו לנאשם חבלות בראשו עם נפיחות, אודם וכן שפשוף ואודם באזור כתף שמאל.

2. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן. תחילה הסכימו הצדדים כי יעתרו במשותף לצו של"צ ועונשים נלווים. בהמשך, נוכח תסקירי השירות שהתקבלו, מהם עולה כי הנאשם אינו מתאים לצו של"צ נוכח שימוש בסמים, טענו הצדדים באופן פתוח.

   תסקירי שירות המבחן

3. על פי תסקירי שירות המבחן, הנאשם כבן 21, רווק, בעל השכלה של 12 שנות לימוד. בהתייחסו לעבירה מסר כי אחיינו נפגע מרכבו של המתלונן. הנאשם צמצם מחומרת העבירה ומסר שהגיב בתוקפנות מתוך כעס ותסכול כלפי המתלונן שסירב למסור את פרטיו. הנאשם התקשה להביע אמפתיה כלפי המתלונן. הנאשם הופנה לביצוע בדיקת שתן ואולם לא ביצע אותה כנדרש וטען כי אינו צורך סמים מזה כשנה. במקביל, הופנה הנאשם לגיבוש תוכנית של"צ ואולם הנאשם לא פנה לראיון בזמן, ולפיכך לא נמצא מתאים לביצוע של"צ. נוכח העדר שיתוף פעולה ואי מסירת בדיקת שתן, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו. בהמשך נשלח הנאשם פעם נוספת לשירות המבחן לצורך לקבלת תסקיר משלים. מהתסקיר הנוסף שהוגש בעניינו עולה כי הוא ביצע שתי בדיקות שתן שהעידו על צריכת סמים מסוג קנביס. הנאשם תאר צריכת סמים באופן מזדמן ובאירועים חברתיים, תוך התקשה להכיר בדפוסיו ההתמכרותיים ובבעייתיות התנהגותו. שירות המבחן העריך כי קיים קשר בין התנהגותו התוקפנית ומעורבות בפליליים להתמכרותו לסמים וכי השתלבות בטיפול מותאם עשויה להפחית את הסיכון להישנות עבירות. ואולם, נוכח שיתוף הפעולה החלקי, נמצא כי הוא אינו מתאים לביצוע צו של"צ. עם זאת, המליץ שירות המבחן לבחון שנית יכולתו להשתלב ולהתמיד במסגרת טיפולית, ולפיכך נדחה הדיון בעניינו לצורך קבלת תסקיר משלים. מהתסקיר המשלים אשר התקבל בעניינו עלה כי הנאשם חזר ושלל צריכת סמים ונזקקות טיפולית ולא פנה לטיפול במסגרת היחידה להתמכרויות בלוד. הנאשם אף חזר וצמצם מחומרת העבירות והתקשה להביע אמפתיה למתלונן. הנאשם נשלח לשלוש בדיקות לאיתור סמים, מתוכן ביצע שתיים אשר העידו על שימוש בסמים. לאור זאת התרשם שירות המבחן כי הנאשם נעדר בשלות ומוטיבציה לשינוי דפוסיו וכי שירות המבחן אינו מהווה עבורו גורם מציב גבול ומדרבן. כמו כן, התרשם שירות המבחן מהמשך הידרדרות במצבו, כשהסיכון בעניינו לא פחת ומשכך המליץ שירות המבחן על ענישה קונקרטית שתמחיש את חומרת העבירה ותמנע את הישנותה.

   טיעוני הצדדים

4. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד רעות זוסמן ונטליה אוסטרובסקי, הנאשם יליד 1995, לחובתו הרשעה אחת בעבירות רכוש. הנאשם תקף את המתלונן יחד עם אחר. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות (ת/1). הערכים החברתיים שנפגעו הינם שמירה על תחושת הביטחון ושלמות הגוף. מתחם העונש ההולם הינו החל מצו של"צ ועד לשנת מאסר. לאור הודיית הנאשם והבעת החרטה סברה המאשימה כי נכון יהיה ללכת לקראת הנאשם ולעתור לעונש של צו של"צ ואולם הנאשם סירב לשתף פעולה עם שירות המבחן ומשתמש בסמים, ומשכך אינו מתאים לצו של"צ וספק אם יהיה מתאים לביצוע עבודות שירות. לפיכך, עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר קצר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. בהמשך, בעקבות מעצרו של הנאשם במסגרת תיק אחר, השלימו ב"כ המאשימה טיעוניהם בכתב תוך שחזרו על עיקרי הדברים ועתרו להשית על הנאשם מאסר קצר מאחורי סורג ובריח לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

5. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד חי אוזן, הנאשם כבן 21, רווק, עובד בתחום השיפוצים ונמנה על קבוצת "בגירים צעירים". לחובתו הרשעה אחת בלבד. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי. המתלונן פגע עם ברכבו בקטין ועל רקע זה פעל הנאשם כמתואר בכתב האישום. כמו כן, לא ניתן לומר כי הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן שכן הוא הגיע לפגישות שנקבעו עימו ומסר בדיקות שתן כנדרש. הנאשם מנסה להתמודד עם הבעיה שיש לו. מדובר בעבירת תקיפה ראשונה וגם הפסיקה מלמדת כי בתי המשפט נוטים לגזור עונשים צופי פני עתיד. לפיכך, עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם מאסר על תנאי וקנס. בהמשך, השלים ב"כ הנאשם טיעוניו בכתב אשר חזר על עתירתו להשית על הנאשם מאסר על תנאי כעונש הולם וראוי ולחילופין, נוכח מעצרו של הנאשם, עתר להסתפק במספר ימי מאסר בודדים.

   דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

6. כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

7. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו שלמות גופו של אדם.