משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' קרינאוי(עציר)

הכרעת דין

כתב אישום

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ואשר מייחס לו ביצועה של עבירת ניסיון התפרצות למקום מגורים לפי סעיפים 406(ב) ו-25 לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום ביום 31.8.12 סמוך לשעה 02:54, ניסה הנאשם להתפרץ לדירתו של יוסף שינאווי (להלן: המתלונן) שבתחומי העיר לוד (להלן: הדירה), בכך שטיפס על צינורות חיצוניים של הבניין ופתח את חלון הבית (להלן: החלון). באותן נסיבות יצא המתלונן מחדרו בעקבות רעש של פתיחת חלון והנאשם נמלט מהמקום.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ונשמעו ראיות הצדדים. יצוין כי הנאשם נעצר רק ביום 25.2.13 והכחיש כל מעורבות לאירוע. בקליפת אגוז יצוין כי על אדן החלון נתפסה פחית "XL" (להלן: הפחית), כאשר על גבי הפחית נמצא ד.נ.א השייך לנאשם. קיימת מחלוקת בין הצדדים, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, לגבי שרשרת המוצג, חוקיות נטילת דגימת ד.נ.א מהחשוד וכן כוחה של ראיית ד.נ.א כראיה יחידה בתיק להרשעתו של הנאשם בדין.

ראיות המאשימה

עדות המתלונן: שני אירועי התפרצות לדירה באותו לילה

3.המתלונן העיד בבית המשפט וטען כי ביום 31.8.12, בשעת לפנות בוקר, התעורר משינה בעת שהיה בדירתו בעקבות רעש ששמע, והבחין שנעלם ארנקו שהיה מונח על השולחן בפינת האוכל. לאחר מכן הבחין כי חלון פינת האוכל היה פתוח, למרות שזכור לו שהוא אמור להיות סגור. המתלונן יצא מחוץ לדירה ומצא את ארנקו זרוק מחוץ לדירה וחסר ממנו סך של 1150 ₪ במזומן. המתלונן הזמין משטרה שהגיעה למקום ולקחו סכין שהיתה שנמצאה על אדן החלון ואשר אינה שייכת לו (להלן: הסכין) (ראו פרוטוקול עמ' 30 ש' 32 עד עמ' 31 ש' 10). המתלונן הבהיר כי הארנק היה מונח על שולחן שנמצא מתחת לחלון ולהערכתו הפורץ הושיט את ידו בהיותו מחוץ לחלון וגנב את הארנק (פרוטוקול עמ' 33 ש' 32 עד עמ' 34 ש' 2). אירוע זה יקרא להלן: האירוע הראשון. לאחר האירוע הראשון, הגיעו שוטרים לדירה ותפסו את הסכין שנמצאה על אדן החלון ועליה הצביע המתלונן (ראו דוח פעולה של השוטרת יוסי בלאו אשר הוגש בהסכמה מבלי להעיד את השוטר, ת/7).

4.על ידית הסכין מהאירוע הראשון, נמצאה תערובת ד.נ.א שמקורה ביותר משלושה פרטים, וזאת על פי חוות דעת מומחה מטעם מעבדת ד.נ.א במטה הארצי (ת/15). בסעיף 3 לחוות דעת נרשם כי "לתוצאות מסוג זה ערך השוואתי מוגבל". בכל מקרה, האירוע הראשון איננו מיוחס לנאשם, ועל כן, הסכין איננה ראייה רלוונטית לאישום המיוחס לנאשם.

5.המתלונן הוסיף כי פחות משעה לאחר האירוע הראשון, ישב בסלון הבית ושמע את אשתו צועקת "הגנב חזר שוב". המתלונן הבחין מחוץ לדירה דמות של אדם שרץ במטרה לברוח מהמקום, אך לא הצליח לזהותו. על אדן החלון, מחוץ לדירה, נמצאה הפחית ואשר לא היתה שם לפני כן ובכל מקרה לא שייכת לו. מדובר באותו אדן חלון שבו נמצאה הסכין באירוע הראשון (פרוטוקול עמ' 31 ש' 12 – 23). המשטרה הגיעה למקום בשנית באותו הלילה, בעקבות כך שאשתו או מי מהשכנים התקשרו למשטרה. השוטר שהגיע ראה את הפחית על אדן החלון (פרוטוקול עמ' 32 ש' 2 - 6). אירוע זה יקרא להלן: האירוע השני. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של ניסיון ההתפרצות לדירתו של המתלונן בעקבות האירוע השני בלבד ובמנותק מהאירוע הראשון.

6.יצוין כי נגבתה הודעה מהמתלונן רק ביום 25.2.13 עת שהגיע שוטר לדירתו לצורך גביית ההודעה ובה מסר: "בדירה מצאתי סכין שלא שייכת לי ועל החלון מצאתי פחית XL" (נ/2, ש' 4-5). המתלונן הבהיר בהודעתו כי שמע רעש פעמיים, כאשר לאחר הפעם הראשונה מצא את הסכין ולאחר הפעם השניה מצא את הפחית וכי פער הזמנים בין שני האירועים הוא בערך שעה (נ/2, ש' 6 - 10).

7.דירתו של המתלונן נמצאת בקומה השניה של בית משותף, והוגשו תמונות של החלון שעל האדן שלו נמצאה הסכין באירוע הראשון והפחית באירוע השני (ת/3) .

הגעת שוטר לדירה באירוע השני והעדר תפיסת הפחית

9.מטעם המאשימה העיד השוטר דוד מורנו (להלן: דוד) אשר לדבריו עולה כי הגיע לדירתו של המתלונן כשעה לאחר האירוע הראשון, והמתלונן הצביע בפניו על הפחית שהיתה על אדן החלון. לטענתו ההודעה על האירוע השני התקבלה אצל המשטרה בשעה 02:54 והוא הגיע לדירה בשעה 03:00. דוד העיד כי הנחה את המתלונן שלא לגעת בפחית עד להגעת נציגים של המחלקה לזיהוי פלילי לתפיסת הפחית. בכל מקרה, דוד לא תפס את הפחית, והמתלונן הודיע לו שאין ביכולתו להגיע לתחנה באותו הזמן מאחר והיה עייף (פרוטוקול עמ' 9 ש' 1-16). דוד לא גבה עדות מהמתלונן (פרוטוקול עמ' 13 ש' 26-30).

תפיסת הפחית ע"י נציג מז"פ

10.השוטר שי לאור (להלן: שי) שהינו חוקר זירה במחלקה לזיהוי פלילי העיד כי, ביום 31.8.12 הגיע לדירה ותפס את הפחית ואף ערך דגימת מטוש מהפיה של הפחית (פרוטוקול עמ' 37 ש' 9 עד עמ' 38 ש' 18). בדוח תיעוד פיתוח טביעות אצבע (ת/11) שנערך על ידו נאמר כי ביום 31.8.12 בשעה 10:00, ערך בדיקה בבית הקורבן לפי דרישת החקירה. באותו היום בשעה 14:00, בדק את הפחית (ראו דו"ח תיעוד פיתוח טביעות אצבע, ת/12).

ד.נ.א על הפחית

11.לתיק הוגשו שתי חוות דעת מטעם מעבדת ד.נ.א וביולוגיה של המטה הארצי במשטרת ישראל. שתי חוות הדעת הוגשו תוך ויתור ההגנה על חקירה נגדית של העדה המומחית שערכה את שתי חוות דעת, רפ"ק מירב עמיאל, קצינת מעבדה ביולוגית. על פי חוות הדעת הראשונה מיום 19.2.13 (ת/14) נאמר כי ביום 5.9.12 נתקבלו ממשרד המוצגים של המחלקה לזיהוי פלילי שתי שקיות. בשקית הראשונה היה מטוש שנלקח מפיית פחית XL (להלן: המטוש) ובשקית השנייה היתה הפחית עצמה.

12.מחוות הדעת השניה מיום 4.3.13 (ת/15) עלה כי לגבי המטוש התקבל פרופיל ד.נ.א שמקורו ביותר מפרט אחד (תערובת פרופילים) וכי הפרופיל הבולט תואם לפרופיל ה-ד.נ.א של הנאשם. בנוסף, הפחית עצמה נבדקה ונמצאה גם בה התאמה ל-ד.נ.א של הנאשם. השכיחות של פרופיל ה-ד.נ.א היא ביחס של אחד למיליארד. מן הראוי לציין כי אין הבהרה בחוות הדעת היכן על גבי הפחית נמצא ממצא ה-ד.נ.א . תוצאות בדיקת ה-ד.נ.א על גבי המטוש ועל גבי הפחית מהוות נקודת אחיזה מרכזית מבחינת המאשימה לביסוס הרשעתו של הנאשם.

טענת הנאשם כנגד חוקיות נטילת דגימת ד.נ.א ממנו

13.מהנאשם נעשתה נטילה של דגימת תא לחי בתחנה ביום 27.3.13 ע"י השוטר יעקב ניסים (נ/1) (להלן: יעקב). על גבי "טופס דו"ח נטילה" של תאים מהלחי נרשם "החשוד אישר בחתימת ידו את הסכמתו לחיפוש". עם זאת, מתחת לאותה שורה, מעל הכותרת "חתימת חשוד", נרשם "מסרב לחתום". באת כוח הנאשם הפנתה שאלות שונות בחקירה הנגדית לשוטר יעקב עת שהעיד בבית המשפט בנוגע לנסיבות נטילת הדגימה מהנאשם כגון: האם פעל על פי הוראות פקודת המשטרה הנוגעות לדגימת תאי לחי מחשוד (פרוטוקול עמ' 22 ש' 24-32); האם נעשה שימוש בכוח בעת הנטילה (פרוטוקול עמ' 23 ש' 22 – 24); האם הסביר לו את מהות הבדיקה (פרוטוקול עמ' 24 ש' 1-3, עמ' 25 ש' 13-30). כמו כן, באת כוח הנאשם טענה בשלב הסיכומים שיש לפסול את דגימת ה-ד.נ.א שנלקחה מהנאשם בהיותה ראייה שנלקחה ממנו בניגוד להסכמתו ולכן שלא כדין. דא עקא, בעדותו של הנאשם בבית המשפט, בין בחקירה ראשית, ובין בחקירה נגדית ובין בחקירה חוזרת, לא היתה כל התייחסות מכל מין וסוג לנסיבות נטילת הדגימה ממנו. כמו כן, הנאשם לא העלה על בדל שפתיו טענה כלשהי כי נעשה שימוש בכוח בעת נטילת הדגימה או שלא הוסבר לו מה מטרתה. בנסיבות אלה, כאשר אין כל פירוט עובדתי במה הדברים אמורים, ומה הן ההנחיות או הנהלים שהופרו ע"י המשטרה בעת נטילת דגימת ה-ד.נ.א, הרי שטענתה של באת כוח הנאשם שיש לפסול את דגימת ה-ד.נ.א שנלקחה ממנו, דינה להידחות.