משטרת ישראל תביעות- שלוחת רחובות נ' רייז(אסיר)

בפני

שופט הישאם אבו שחאדה

הכרעת דין

עובדות כתב האישום והשתלשלות ההליכים בתיק

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את ביצוען של העבירות הבאות : העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 וכן איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז – 1977. לפי עובדות כתב האישום ביום 23.12.2008 סמוך לשעה 12:15 בתחנת המשטרה באילת ביומן התחנה עת עבר במקום השוטר שרון זינטי (להלן – שרון) העליב הנאשם את שרון בכך שאמר לו "יא בן זונה". הנאשם החזיק בידה של בתו הקטינה ואמר לה "את רואה זה השוטר שרון זינטי הבן זונה". כמו כן, הנאשם הוסיף בפני היומנאית השוטרת רחלי קן "יא בני זונות כל המשטרה הזאת", "יא שרמוטות, מזדיינים, אני לא רואה את המשטרה מסנטימטר". הדברים הנ"ל נאמרו כאשר השוטרים ממלאים את תפקידם כדין כעובדי ציבור ובנוגע למילוי תפקידם. בעת שנכחה במקום קצינת החקירות חגית בן שאנן (להלן – חגית) איים הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופו של שרון בכך שאמר "שרון הבן זונה מזדיין, אני אזיין אותו" ואף הוסיף "אני שם זין על כל המשטרה ושרון בן זונה ואני אזיין אותו", וכל זאת בכוונה להפחידם ולהקניטם.

2.הנאשם כפר בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות. הנאשם היה מיוצג על ידי עורכי דין מטעם הסניגוריה הציבורית. בדיון שהתקיים בפני ביום 10.10.2011 התייצבה לדיון נציגה מטעם הסניגוריה הציבורית במחוז תל אביב והמרכז והבהירה כי הסניגוריה הציבורית ייצגה את הנאשם במספר הליכים בנוסף לתיק שבפני וכי הוחלפו חמישה סניגורים בכל ההליכים הנוגעים לנאשם וזאת מחמת חילוקי דעות עימו. הנאשם סירב לשתף פעולה עם עורכי הדין שמונו לו והביע חוסר אמון מוחלט בעורכי הדין העובדים עם הסניגוריה הציבורית וכן הביע חוסר אמון בסנגוריה הציבורית כגוף ולכן ביקשה לשחרר את הסנגוריה הציבורית מהמשך ייצוגו. כמו כן, במעמד הדיון הנאשם אף השתלח בסניגור האחרון שייצג אותו והדברים נרשמו לפרוטוקול. הנאשם הביע את עמדתו כי "הסניגוריה הציבורית זו קטגוריה משטרתית" וביקש לייצג את עצמו (פרוט' עמ' 7 ש' 14).

3.כבוד בית המשפט העליון עמד לא אחת על הייצוג המקצועי, המסור והראוי לכל שבח שניתן על ידי הסנגוריה הציבורית לציבור הנאשמים. כמו כן, בפסיקה נקבע כי בעת שנאשם עושה שימוש בחרפות והשתלחויות לשון למיניהן כלפי עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית ומביע חוסר אמון בשירות המשפטי שניתן על ידה, אין לחייבה בהמשך ייצוגו (ע"פ 7335/05 הסנגוריה הציבורית מחוז נצרת והצפון נ' מדינת ישראל פ"ד ס(2) 346, 355 ; ע"פ 7576/09 הסנגוריה הציבורית מחוז דרום ואח' נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", פסקה 4 לפסק הדין). לפיכך, ב- 10.10.2011 הוריתי על שחרורה של הסנגוריה הציבורית מהמשך ייצוגו של הנאשם וקבעתי כי הנאשם ייצג את עצמו, לפי בקשתו. הנאשם הינו במעמד של אסיר ולא מינה לעצמו סנגור פרטי מטעמו.

4.בתום הדיון שהתקיים ב- 10.10.2011 נמסר לידי הנאשם העתק צילומי של חומר החקירה שנוגע לתיק שבפני (פרוט' עמ' 8 ש' 26) והדיון נדחה לשמיעת ראיות ליום 22.2.2012. מטעם המאשימה העידו מספר שוטרים שהיו נוכחים בתחנת המשטרה במועד האירוע נשוא כתב האישום : שרון, משה כהן (להלן – משה), חגית, לימור אשכנזי (להלן – לימור) וגדי דסטה (להלן – גדי). לימור העידה על דברים שנוגעים לפסקה 3 לכתב האישום ואשר ניתנה החלטה למוחקם מכתב האישום וזאת לפי בקשת בא כוח המאשימה מאחר והתייחסו לאירוע אחר מזה שתואר לעיל (פרוט' עמ' 22 ש' 31 – עמ' 23 ש' 17). לפיכך, הכרעת הדין לא תתבסס על עדותה של לימור, אלא רק על עדותם של שרון, משה, חגית וגדי.

5.מן הראוי להדגיש כי בעת שכל אחד מעדי התביעה עלה להעיד, העתק המזכר או דו"ח הפעולה הרלבנטי לאותו עד נמסרו לידי הנאשם בטרם שמיעת החקירה הראשית. כמו כן, הנאשם הצהיר לפרוטוקול כי הינו מכיר את המזכר או דו"ח הפעולה ואף קרא אותו עוד בטרם שהחלה החקירה הראשית (לגבי שרון, ראו פרוט' עמ' 12 ש' 11 – 16 ; לגבי משה, ראו פרוט' עמ' 15 ש' 16 – 21 ; לגבי חגית, ראו פרוט' עמ' 17 ש' 14 – 19 ; לגבי גדי, ראו פרוט' עמ' 23 ש' 24 – 25).

6.הנאשם חקר את כל אחד מהעדים הנ"ל בחקירה נגדית ללא הפרעה ועם סיום שאלותיו הצהיר לפרוטוקול "אין לי שאלות נוספות" (לגבי שרון, ראו פרוט' עמ' 15 ש' 6 ; לגבי משה, ראו פרוט' עמ' 17 ש' 8 ; לגבי חגית, ראו עמ' 19 ש' 16 ; לגבי גדי, ראו פרוט' עמ' 26 ש' 6).

ראיות המאשימה

7.שרון העיד כי בשנת 2008 היה רכז מודיעין בתחנת אילת (להלן – התחנה) וכי הכיר את הנאשם מאירוע קודם. ביום 23.12.2008 (להלן – מועד האירוע) היה בתחנה ובדרכו לחדר האוכל חלף על פני עמדת היומן, הנאשם ניגש אליו והחל לגדף אותו בנוכחותם של מספר שוטרים שהיו במקום וקרא לו מספר פעמים "בן זונה" (פרוט' עמ' 13 ש' 1 – 15). במהלך החקירה הנגדית הנאשם הטיח בשרון שהוא רודף אותו, אך שרון הבהיר שאין לו שום דבר נגד הנאשם וכי הוא מבצע את עבודתו כשוטר במסגרת החוק (פרוט' עמ' 14 ש' 14).

8.משה העיד כי במועד האירוע היה בתחנה וכי הכיר את הנאשם מאירועים קודמים בתחנה שנוגעים לעבודתו כשוטר וכי בכל מקרה אין לו כל סכסוך קודם עם הנאשם (פרוט' עמ' 15 ש' 25 – 32). בעת שחלף ליד עמדת היומן פגש בנאשם שהיה עם בתו הקטנה ושמע את הנאשם אומר "שרון זינטי בן זונה". משה פנה לנאשם וביקש ממנו שלא ידבר בצורה כזו כלפי שוטר בתחנה ולא כל שכן בפני בתו הקטנה. הנאשם התיישב על ספסל שהיה ממוקם בכניסה לתחנה ואמר לבתו "כל פעם שתראי את שרון זינטי תגידי לו שרון זינטי בן זונה" (פרוט' עמ' 16 ש' 2 – 11). בחקירה הנגדית הנאשם אמר למשה "אתה שקרן כמו כל עמיתיך" ומשה השיב כי רשם במזכר בדיוק כיצד קרו הדברים (פרוט' עמ' 16 ש' 30 – עמ' 17 ש' 3).

9.חגית מסרה כי במועד האירוע היתה בתחנה ובאופן מקרי יצאה מעמדת המעצר שממוקמת ליד עמדת היומן בכניסה לתחנה. חגית הבחינה בנאשם מתווכח עם שרון וצועק לעברו "יא בן זונה, אני אזיין אותך" ומשבררה לגבי שמו נתברר לה שמדובר באותו אדם שבאותו היום הגיע לשירותי הרווחה באילת ואיים על פקידת סעד ובאופן מקרי ניהלה שיחה בעניינו עם קצינת הרווחה. כמו כן, שללה קיומו של סכסוך כלשהו בינה לבין הנאשם (פרוט' עמ' 17 ש' 30 – עמ' 18 ש' 16). בחקירתו הנגדית הנאשם קרה לחגית "שקרנית" וזו ביקשה שלא יפנה אליה בצורה כזו והבהירה כי היא ביצעה את התפקיד המוטל עליה על פי חוק (פרוט' עמ' 18 ש' 19 – 32).

10.גדי גבה את הודעתו של הנאשם עת שנחקר תחת אזהרה (ת/1) בגין האירוע המתואר בכתב האישום. הנאשם הטיח בו כי בהודעתו נרשמו דברים אשר בכלל לא נאמרו על ידו וגדי הבהיר כי ההודעה משקפת במדויק את דברי הנאשם במעמד החקירה (פרוט' עמ' 25 ש' 8 – 20). כמו כן, הנאשם חילק מחמאות ושבחים לגדי על התנהגותו כלפיו במהלך החקירה ואמר "אני זוכר שהיית משכמך ומעלה" (פרוט' עמ' 25 ש' 6), "אני לא רוצה להתנגח איתך, כי אני זוכר שהיית 10" (פרוט' עמ' 25 ש' 23) וכן "גדי היית מאוד נחמד אלי, גם שחקר היה אנושי ושחרר. אני לא אתנגח איתו. אין לי שאלות נוספות" (פרוט' עמ' 26 ש' 4 – 6).

גרסת הנאשם

11.הנאשם טען כי כתב האישום הוא "שיקרי, מפוברק" (פרוט' עמ' 29 ש' 17). במועד האירוע אכן הגיע לתחנה אך לא קילל ולא איים וכי אינו טיפש להיכנס לתחנת משטרה ולקלל ולאיים על שוטר וכי בכל מקרה מדובר "ברדיפתו" על ידי שוטרי התחנה (פרוט' עמ' 32 ש' 11). כמו כן, הוסיף כי השוטרים "למדו כי בימ"ש מאמין להם, הם ראו שבימ"ש הפך להיות בית משטרה, כל שקר שיוצא מפי שוטר מאמינים לו. עוד לא שמעתי שלא האמינו לשוטר" (פרוט' עמ' 33 ש' 5 – 6). כמו כן, הוסיף כי בתחנת המשטרה ישנן מצלמות ותהה מדוע לא הובאו מטעם המאשימה ההקלטות של המצלמות.

לענין העבירה של העלבת עובד ציבור

12.מתוך עדותם של שרון, משה וחגית עולה בבירור שהנאשם אכן כינה את שרון "בן זונה" וזאת מספר פעמים במועד האירוע. עדותם של השוטרים הנ"ל הינה מהימנה עלי וטענתו של הנאשם כי השוטרים העלילו עליו עלילת שווא לא הוכחה בכל דרך שהיא ותחושתו שהוא "נרדף" על ידם היא טענה בעלמא וללא כל ביסוס ראיתי מכל מין וסוג.

13.סעיף 288 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 קובע כדלקמן :