משטרת ישראל- תביעות חיפה נ' חושייה(עציר) ואח'

החלטה

נגד המשיבים הוגש כתב אישום בו מיוחסות להם עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, שורה של עבירות רכוש ומעשה פזיזות ורשלנות. על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 24.11.09 שהו המשיבים בישראל שלא כדין, התפרצו לדירה וגנבו ממנה רכוש ביחד עם אחרים, וכאשר הבחינו בשוטרים, נמלטו מהם בנהיגה פרועה ומסוכנת.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום הליכים נגדם. ב"כ המשיבים התנגד לבקשה, וטען כי פרט לעבירה של שהיה בישראל שלא כדין, לא קיימות בחומר החקירה ראיות לכאורה נגד המשיבים, וככל שקיימת עילת מעצר, הרי שניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של קביעת חלופת מעצר מתאימה.

ראיות לכאורה:

כאמור, אף הסניגור מסכים, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של שהיה בלתי חוקית בישראל, אלא שלטענתו לא קיימות ראיות לכאורה לעבירות האחרות המיוחסות למשיבים.

מעיון בדו"ח סיכום עיקוב (מסמך ל"ג בתיק החקירה) עולה, כי שוטרי משטרת ישראל עקבו אחרי המשיבים ואחרי שניים נוספים במשך מספר שעות לפני ההתפרצות לביתו של המתלונן, רועי ברמן (להלן: "המתלונן"). בסביבות השעה 20:20 הגיעו הארבעה ברכב מסוג שברולט מספר 4421459 (להלן: "הרכב") לרח' דובנוב 12 בחיפה, שם נמצא ביתו של המתלונן. המשיבים ואדם נוסף ירדו מהרכב ונכנסו לכיוון הבית, וכעבור כ-40 דקות נצפו על ידי העוקבים כשהם יוצאים מן הבית, ואחד המשיבים מחזיק תיק גב. השלושה נכנסו לרכב ונסעו מן המקום.

מדו"חות הפעולה של השוטרים שעקבו אחרי הרכב לאחר ההתפרצות, וביצעו אחריו מרדף, עולה, כי כשזוהו השוטרים על ידי נהג הרכב, הוא החל בנסיעה פרועה ומסוכנת, עד שפגע בעמוד, ואז נמלטו ארבעת נוסעי הרכב ממנו. בהמשך נעצרו שני המשיבים, בעוד שני האחרים נמלטו ולא נעצרו עד היום. ברכב נתפסו כלי פריצה ורכוש, שזוהה על ידי המתלונן כרכוש ששייך לו. על גופו של משיב 1 נתפס שעון, אשר זוהה על ידי המתלונן כשעון השייך לו (ראה דו"חות פעולה של השוטרים שי אלפי, גל בורוכוב, רפי איטה, מאור לנקרי וחן ויצמן).

המשיב 1 הכחיש בחקירותיו, כי שהה במקומות בהם הבחינו בו העוקבים, כי נסע ברכב, כי נתפס על גופו שעון בעת מעצרו וכי הוא מכיר את המשיב 2.

המשיב 2 הכחיש בחקירותיו מעורבות בהתפרצות. בחקירתו הראשונה טען, כי נסע ברכב הואיל וכאשר עצר כלי רכב לצורך טרמפ, עצר לו הרכב ובו שלושה אנשים; ואילו בחקירתו השניה שינה גרסתו ומסר, כי כלל לא נסע ברכב.

עיון בחומר החקירה מוביל, אם כן, למסקנה, כי קיימות בו ראיות לכאורה, העומדות במבחן שהתווה בית המשפט העליון בענין זאדה (בש"פ 8087/95, פ"ד נ(2) 133), דהיינו ראיות שקיים לגביהן סיכוי סביר שבסוף ההליך הפלילי תהפוכנה לראיות עליהן ישתית בית המשפט הרשעה.

עילת מעצר:

ב"כ המבקשת טען, כי מתקיימות בעניננו מספר עילות מעצר: האחת – חשש לשיבוש הליכי משפט ולהתחמקות מהליכי שפיטה, הנובעת מכך שהמשיבים הינם שוהים בלתי חוקיים בישראל. השניה – סכנה לשלום הציבור, וזאת לאור העבירות האחרות המיוחסות למשיבים.

הסניגור טען, כי עצם היותו של נאשם תושב שטחים אינה מונעת את הצורך לבדוק, האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר. לטענתו בעניננו, הואיל ומיוחסות למשיבים עבירות רכוש, ניתן לקבוע חלופת מעצר שתבטיח את התיצבותם של המשיבים למשפט, באמצעות התחיבויות של בני משפחה של המשיבים והפקדות כספיות מתאימות.

באשר לחשש להימלטות מן הדין קובעת הפסיקה, כי שהיה בלתי חוקית של נאשם בישראל מלמדת על חשש להימלטות מן הדין, ועל כן היא מהווה נסיבה בעלת משקל לענין בחינת חלופה. עם זאת, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי למנוע שחרור של נאשם לחלופת מעצר, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו (ראה: בש"פ 9193/99 מדינת ישראל נ' בורהאן; בש"פ 7136/04 פיאלה נ' מדינת ישראל, פורסמו בתקדין).

באשר לקיומה של עילת מעצר בעבירות רכוש נקבע בפסיקה, כי יש ומכלול נסיבותיה של העבירה תקים עילת מעצר של סיכון בטחונו של אדם ובטחון הציבור (בש"פ 5571/98, 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268).

ב"כ המאשימה הגיש לעיוני פסיקה ממנה ביקש ללמוד, כי שהיה בלתי חוקית בישראל בצירוף עבירות נוספות מובילה למעצרם של נאשמים עד תום ההליכים. ואולם בפסיקה זו דובר בנאשמים בעלי עבר פלילי, או בעבירות נוספות שהינן יותר חמורות מן העבירות הנוספות בעניננו.

בעניננו מדובר במשיבים חסרי עבר פלילי. עבירות הרכוש נעברו, אומנם, לאחר הכנה והתארגנות, ואולם ההתפרצות בוצעה בעת שלא היה איש בבית, ואין מדובר בגניבה בסכום ניכר, כמו בפסיקה שהגיש ב"כ המאשימה לעיוני. לפיכך מן הדין כי אבחן במקרה זה, האם ניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעות קביעה של חלופת מעצר הולמת.

אשר על כן אני מורה על מעצרם של המשיבים עד למתן החלטה אחרת. כמו כן אני מורה על קבלת תסקיר מעצר בענינם של המשיבים.

שירות המבחן יכין תסקיר מעצר לגבי שני המשיבים, ויעבירו לבית המשפט עד ליום 10.1.10.

המזכירות תעביר לשירות המבחן עותק מהחלטה זו בצירוף עותקים מכתב האישום ומן הבקשה למעצר עד תום ההליכים.