משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר נ' ברמוחה(אסיר)

החלטה

ביום 30.10.11 באה בפניי בקשת שירות בתי הסוהר (להלן: "המבקש") להאריך התקופה המאפשרת החזקתו של האסיר, יצחק בר מוחה (להלן: "המשיב"), בתנאי הפרדה.

יצוין, כי לבקשת המשיב ועל דעת המבקש, הוריתי בהחלטתי מיום 8.11.11 על איחוד הדיון בבקשת המבקש – עת"א 44814-10-11, יחד עם הדיון בעתירת המשיב – מושא הליך שמספרו 45331-10-11, במסגרתה עתר המשיב לביטול ההחלטה האוסרת עליו להשתמש בטלפון באופן גורף, במהלך התקופה שבין 15.9.11 ועד ליום 15.3.12 וכן, לביטול ההחלטה האוסרת על אשתו- הגברת אוולין בר מוחה (להלן: "אוולין"), לבקרו בבית הכלא.

רקע

למשיב עבר פלילי עשיר וזה מקרוב הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות שונות, רבות ובכלל זה, עמידה בראש ארגון פשע, סחיטה באיומים לצד עבירות של הלבנת הון.

לא מיותר לציין, כי בכתב האישום נטען, כי העבירות הללו או חלקן, בוצעו תוך שימוש במכשיר טלפון ציבורי שהועמד למשיב בתוך כותלי בית הכלא בתקופה שבין מאי 2010 לינואר 2011.

יצוין עוד, כי הנאשמת מספר 2 בכתב האישום היא הגברת אוולין אשר לגביה נטען, כי שימשה, בין היתר, כאשת קשר וכמתווכת בין המשיב לבין יתר חברי ארגון הפשיעה שבראשו עמד המשיב, על-פי הטענה.

להשלמת הדרוש, אציין כי, על המשיב נגזר עונש מאסר בפועל למשך עשר שנים ועשרה חודשים, אותו החל לרצות ביום 3.1.03. כאשר ביום 2.11.10, נגזרו עליו 24 חודשי מאסר נוספים (בגין עבירות נשק), ובנוסף, המשיב נדון ביום 5.6.11, לשנים-עשר חודשי מאסר בפועל, בגין החזקת סם, אשר הוכנס לתוך כותלי הכלא, באמצעות עורכת דינו.

עתירה 44814-10-11 (להלן: "החזקה בתנאי הפרדה")

ביום 26.1.06 הושם המשיב בהפרדה, אשר הוארכה מעת לעת על-ידי המבקש וזכתה לאישורו של בית המשפט. ההחלטה האחרונה שנתקבלה בעניינו של המשיב, בסוגיה זו, ניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי-מרכז שהורה על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך שישה חודשים נוספים, החל מיום 5.5.11.

המבקש טען, כי המשך השמתו של המשיב בהפרדה, הינה הכרחית ומחויבת המציאות, זאת נוכח היקף פעילותו העבריינית של המשיב, גם מתוך כותלי הכלא.

יסודות הבקשה במידעים מודיעיניים המצביעים, כך על-פי הטענה, על התנהגות שלילית של המשיב, קיומם של סכסוכים בין חברי ארגונים שונים וכוונה לפגוע באחרים.

המבקש צירף לבקשתו עותק מכתב האישום המתוקן, האוחז לא פחות מ-35 אישומים ואשר לדעתו יש בו כדי להעיד על מסוכנותו הרבה של המשיב.

המבקש אף צירף לבקשתו, חוות דעת של עו"ס מטעם בית כלא "שקמה", בו נתון המשיב במאסר, וכן, חוות דעת רפואית, שעל-פי הערכתם המקצועית, אין מניעה להוסיף ולהחזיק המשיב בהפרדה.

בא כוח המשיב טען, כי השמתו בהפרדה לתקופה מצטברת של שש שנים, מתוכם שנה ומחצה בהפרדת יחיד, כמוה ככליאתם של בעלי חיים בגן חיות, אם לא מעבר לכך. בתוך כך, פירט בא כוח המשיב את תנאי ההפרדה הקשים השוררים בבית הכלא. מתיאורו עולה, כי הפרדה הינה ישיבה מבודדת במבנה בטון, בעל תאורת פלורוסנט, כאשר למעט שעת טיול אחת בחצר במהלך היום, נתון המשיב בין ארבע קירות.

בא כוח המשיב בחר להפנות לדו"ח מבקרים רשמיים שנערך ביוזמת לשכת עורכי הדין, ממנו עולה, כי אסירים המצויים בהפרדה, נוטים לפתח בעיות נפשיות, דיכאון, התקפי זעם ונדודי שינה.

בא כוח המשיב אף הלין על התנהלותם של בתי המשפט בכל הנוגע למידעים שמונחים בפניהם באמצעות המבקש. לדידו, מידעים אלה גורמים לנחיתות טבועה של הסנגורים הואיל ואין ביכולתם

להתעמת עם "נשק יום הדין", שהרי המידע החסוי העומד ביסוד הבקשה, אינו גלוי לעיניהם. כך למשל, נשללת מהם האפשרות לבקר את מידת מהימנותם ותקפותם של המידעים. למעשה, כך נטען, מבחינת הסניגורים, מידעים מודיעיניים הם מכשול כמעט בלתי עביר, במיוחד לנוכח המשקל הרב שבתי המשפט מייחסים למסמכים אלו.

בעניין זה, מוסיף המשיב וטוען, כי הבקשה להארכת ההפרדה, סומכת ידה על אדנים שאינם בהכרח רלוונטיים. כך למשל, מייחסים למשיב השתתפות באירוע תקיפה של חבר ארגון אחר, שאירע במהלך יום דיונים בבית המשפט המחוזי בירושלים. אלא מאי, המשיב לא נכח כלל במקום בעת האירוע ועל כן, אין זה ברור מדוע בוחרים, פעם אחר פעם, לטפול עליו האשמות שווא ולראות בו אחראי להתרחשות האירוע.

לחילופין, סבור בא כוח המשיב, כי ניתן בהחלט לשקול לפחות החזקתו של המשיב בהפרדה זוגית עם האסיר אלירן דרי (להלן: "אלירן").