משטרת ישראל/ שירות בתי הסוהר נ' בואדנה(אסיר)

החלטה

1.בפניי בקשה להורות על הארכת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד, למשך 6 חודשים שמניינם מיום 16/10/10.

2.הבקשה נתמכת בתצהירה של תמי רובינשטיין, קמ"ן מחוז מרכז בשב"ס ממנו עולה כי המשיב הוא אסיר התראה, מוגדר טעון הגנה רמה ב', סיכון גבוה לבריחה, אסיר השגחה ב' וזוהי כניסתו הרביעית לכלא.

נטען כי הפרדתו של המשיב נשענת על הצורך לשמור על שלומו ובטחונו של המשיב מחשש לפגיעה בו בשל עדות שמסר נגד אחרים ובשל מידע שנתקבל בדבר כוונת פגיעה באנשי סגל. נטען כי אין דרך להבטיח שלומו ובטחונו של המשיב כמו גם שלומם ובטחונם של אחרים ולהבטיח הסדר והמשמעת בבית הכלא, אלא באמצעות הפרדתו.

המשיב מרצה מאסר של 6 שנים מיוני 2009 בעבירות תקיפה, חבלה גופנית חמורה וגניבה. נמצא באגף ההפרדה מאוקטובר 2009.

ב-12/10/10, בטרם נדונה הבקשה ניתנה החלטת ביניים להמשך ההפרדה עד החלטה אחרת.

3. בטיעון בפניי טענה ב"כ המבקשת (בניגוד לאמור בתצהיר), כי המשיב היה אסיר השגחה עד מרץ 2010, אז הוסרה השגחתו. בבירור נוסף ביום 28.12.10 אישרה זאת.

במהלך הדיון הוצגו לעיוני (בהסכמת ב"כ המשיב) פרטי מידע חסויים, סיכום דיון וועדת הפרדות מחוזית שאישרה פניה לביהמ"ש להמשך החזקת המשיב בהפרדה וחוו"ד של רופא הכלא ממנה עולה כי אין מניעה רפואית בהמשך שהייתו של המשיב בתנאי הפרדה.

כעולה מהמידעים העדכניים הרבים למשיב סכסוכים עם אסירים אחרים ומרבה לאיים בפגיעה בגופם ובחייהם של אנשי סגל.

4.ב"כ המשיב התנגדה לבקשה וטענה שהחלטת הוועדה נתקבלה מבלי שהונחה בפניה חוו"ד מב"ן, המתחייבת לטענתה, לגבי כל אסיר ובעיקר כשמדובר באסיר בעל רקע פסיכיאטרי ומשכך החלטת הועדה נתקבלה שלא כדין.

בנוסף טענה, כי לאור התקופה הארוכה בה מוחזק המשיב בהפרדה אין מקום להורות על המשך החזקתו בהפרדה, נוכח ההשלכות השליליות על מצבו הנפשי של המשיב.

5.בישיבה נוספת ביום 21.12.10 הוגשה ע"י המבקשת חוות דעת מיום 15/12/10 של ד"ר זר ציון, פסיכיאטר מומחה ממב"ן, ממנו עולה כי המשיב איננו חולה נפש, אין עדות להפרעה מג'ורית פעילה והבעיה העיקרית היא התנהגות אימפולסיבית ולא פסיכיאטרית והוא מוכן לנסות טיפול פסיכיאטרי להפחתת תוקפנות.

ב"כ המשיב הציגה לעיוני חומר רב הדן בהשלכות שיש להפרדה על מצבו הנפשי של האסיר, לרבות חוו"ד פסיכיאטרית שנתקבלה בעניינו במסגרת ההליך הפלילי.

6.סעיפים 19א – 19ה לפקודת בתי הסוהר דנים בהחזקתו של אסיר בהפרדה.

סעיף 19ב לפקודה קובע כי ניתן להחזיק אסיר בהפרדה אם היא נדרשת, בין השאר, לשמירה על שלומו של האסיר, כמו גם שלומם של אסירים אחרים או למניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר.

הסעיף קובע כי ההחלטה בדבר החזקת אסיר בהפרדה צריכה להיות מידתית ובתנאי שלא ניתן להשיג את מטרות ההפרדה המנויות בו בדרך אחרת שיש בה כדי להקטין את הפגיעה בזכויותיו של האסיר.

החזקת אסיר בהפרדה הינה חריג לכלל לפיו אסיר מוחזק יחד עם כלל האסירים.

השימוש באמצעי זה צריך להיעשות בזהירות ומטרתו אינה ענישתית אלא אמצעי למנוע מסוכנות כלפיו או כלפי אחרים.

7.אין מחלוקת שלהפרדה ממושכת כמו זו בה מצוי המשיב עלולות להיות השפעות שליליות על מצבו הנפשי, במיוחד אם מדובר באסיר שמצבו הנפשי איננו יציב.

8.לעניינו, המשיב איננו אסיר השגחה. בעבר רקע פסיכיאטרי וכעולה מחו"ד הוא איננו חולה.