משטרת ישראל / ענף התנועה נ' סלמאן

החלטה

א) פתח דבר

1. אין מחלוקת כי המשיב נעצר ע"י רס"ב מוניר שריף בתאריך 30.7.10 סמוך לשעה 01:00 ברחוב פינסקר 11 ת"א, לצורך בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף.

בבדיקת הנשיפה נמצאו אצל המשיב 350 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

2.המשיב ציין כי שהה אצל חבר ושתה כוס וודקה גדולה כמחצית השעה לפני בדיקת הנשיפה. לבקשת חברו, הוא הקפיץ את האחרון למועדון בתל-אביב ולא ידע שהוא שתוי. משנאמר למשיב שנמצא אצלו כמות אלכוהול העולה על המותר, השיב: "אני לא מתווכח. המכשיר אומר שאני שיכור. חשבתי שכוס אחת לא תשפיע".

3.למשיב נערכה בדיקת מאפיינים, והסתבר כי מפיו עולה ריח אלכוהול חזק, ןהופעתו היתה מרושלת, אך המשיב הגיב לעניין, הלך ועמד באופן יציב, וביצע את מבחן הבאת אצבע לאף בהצלחה.

על אף זאת, קבע השוטר שערך למשיב את בדיקת המאפיינים – רס"ב מוניר שריף, שעל פי התרשמותו המשיב נמצא תחת השפעת אלכוהול "בינונית".

4.המשיב נפסל מינהלית על ידי קצין משטרה בתאריך 1.8.10 לתקופה בת 30 ימים, ועל כך הוגש ערר ע"י המשיב.

ב. החלטת בית משפט קמא

5. כב' השופט צימרמן מבית משפט השלום לתעבורה ת"א קבע כי הוא סבור ש"לאור הכרסום המשמעותי בראיות התביעה – די גם בפסילה בת 15 יום כדי להבטיח את שלום הציבור".

על כן הורה על השבת רישיון הנהיגה למשיב לאלתר.

6.בית משפט קמא ראה כ"כרסום משמעותי" את העובדה שלטענת המשיב הוא אכל בסמוך לשתיית האלכוהול, ופועל יוצא מכך, בזמן נהיגתו ספיגת האלכוהול בדמו היתה בשלב עליה, ועל כן יתכן שבזמן נהיגתו רמת השכרות היתה ברמה פחותה מרמת השכרות שנמדדה, וזאת לאור פס"ד סנפירי.

עוד התייחס בית המשפט לכך שהשוטר מוניר שריף ייחס למבקש שכרות בינונית לאחר שבדיקת המאפיינים נמצאה תקינה, ולא היה בכך היגיון, ומכאן סבר שדוח המאפיינים נרשם לאחר שבוצעה בדיקת הנשיפה, שאז לאור כמות האלכוהול שנמצאה אצל המשיב, הגיע השוטר למסקנה ששכרותו היא בינונית.

ג. טיעוני ב"כ הצדדים

7.לטענת ב"כ העוררת, כל שעל בית המשפט לעשות בשלב זה – ערר על פסילה מינהלית - הוא לבדוק אם נפל פגם בשיקול הדעת של הקצין שפסל את המבקש מנהיגה, או ששיקול דעתו היה סביר, ואין ביהמ"ש נכנס מבחינת גופן של ראיות המצויות בתיק.

8.זאת ועוד, העובדה שבימ"ש השלום בירושלים קבע בפס"ד עוזרי רף של כמות 400 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף – אין לה כל נפקות בענייננו, כל עוד פסה"ד איננו חלוט, ו/ או אין שינוי בהוראת החוק, והמדד האמפירי מצביע על כמות של עד 240 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

בשולי עניין זה יצויין, כי הסתבר מדברי ב"כ העוררת, שכיום אין המשטרה אוכפת את החוק כשאדם נוהג ונמצאים אצלו עד 290 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

9.ב"כ העוררת הוסיפה וציינה, כי יש להעביר מסר לכל קהל הנוהגים שאסורה נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, ויש לעשות כן גם באמצעות פסילה מינהלית.

10. לעומתה, הדגיש ב"כ המשיב – עו"ד מלמה, שטיעונו תמיד יפים, כי הכרסום בתשתית הראייתית אכן מתייחס לכמות האלכוהול, ויש משמעות לעיתוי בדיקת הנשיפה ומה אכל הנהג ומתי לפני שנתפס בכף.

במקרה דנן, אליבא דב"כ המשיב, קיים סיכוי טוב שהמשיב יצא זכאי בדינו, ועל כן אין מקום להשאיר את עונש הפסילה.