משטרת ישראל/ מחוז מרכז נ' דעאס ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת המבקשת מיום 9.8.10 להורות על סגירת גן הארועים (להלן:"העסק" או "האולם") המופעל ו/או בבעלות המשיבים – וזאת על פי ס' 17 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968 (להלן:"החוק") שהוגשה יחד עם כתבי אישום כנגד המשיבים – בנסיבות המפורטות בהם.

יצויין, כי הבקשה הוגשה בעקבות הפרת צו סגירת חצרים שניתן ע"י כב' השופט פרייז בגזר דינו מיום 20.5.10 – לאחר שמצא כי בהפעלת העסק קיימת מסוכנות לציבור.

כן עתרה המבקשת לקבוע למשיבים ערובות חדשות ומרתיעות יותר משנקבעו בגזה"ד ובנוסף להן – שכן אלה לא הניאו את המשיבים מלשוב ולהפעיל את העסק, תוך הפרה בוטה וגלויה של הוראות גזה"ד.

2.ביום 9.8.10 נעתרתי לבקשה, והוריתי על סגירת העסק עד לקיום דיון במעמד הצדדים ביום 12.8.10.

3.בדיון מיום 12.8.10 הגיש ב"כ המשיבים, עו"ד שועאע מנצור, יפוי כח וטען כי קיבל את הייצוג יום קודם לכן – דבר שאינו עולה בקנה אחד עם המצויין בבקשה (ס' 4א)2)(3)).

עו"ד מנצור אף התייצב לדיון ללא המשיבים בטענה שהם קיבלו את ההזמנה להגיע לביהמ"ש מבלי לפרט את הסיבה לכך, והוא סבר שזה לצורך הגשת כתב אישום ואז התברר לו שמדובר בדיון בצו שניתן ע"י ביהמ"ש בבקשה מיום 9.8.10.

עוד טען, כי הצו שניתן בתחילה ניתן כנגד המשיב 1 בלבד ואילו הבקשה דנה בני המשיבים, וכן כי ביום הארוע היו המשיבים במעצר בגין הפרה ושוחררו יום למחרת בביהמ"ש בפ"ת.

מאידך, טען ב"כ המבקשת באותו דיון כי הפרת המשיבים את צווי ביהמ"ש הינה הפרה גסה, צו הסגירה שניתן בגזה"ד הינו צו טריטוריאלי, שני המשיבים קיבלו על כך התראות, אך כתבי האישום הוגשו כנגד המשיבים בנפרד נוכח ניגוד עניינים.

עוד טען כי ידוע למבקשת על אירועים נוספים שנקבעו לעסק עד לחג הרמדאן, וכן כי נקבע למשיבים שימוע אליו לא התייצבו.

סופו של דבר, עתר להפקיד את הערבויות שנקבעו בערבות בנקאית בקופת ביהמ"ש ע"י המשיב 1.

בהעדר המשיבים - הוריתי על דחיית הדיון ליום 22.8.10, תוך הותרת צו הסגירה על כנו עד החלטה אחרת, ובאין היתר כדין.

4.ביום 19.8.10 נדחה הדיון הקבוע ליום 22.8.10 ע"י כב' השופטת קרלינסקי, בעקבות בקשת ב"כ המשיבים מן הטעם שחומר הראיות אינו מצוי בידיו– וזאת ליום 2.9.10 בפני כב' השופט פרייז.

בדיון בפני כב' השופט פרייז טען ב"כ המשיבים כי בקשתו הוגשה עקב אי העברת חומר הראיות לידיו, וכן משום שביום הארוע המיוחס למשיבים היו אלה במעצר ושוחררו בביהמ"ש השלום בפ"ת תוך הרחקתם מהאולם.

כן טען כי נוכח צו הסגירה שניתן ע"י כב' השופט פרייז – אין שינוי במצב המשפטי, ומבחינת ההיתרים ועל כן הצו בעינו עומד – כפי שהסכים גם בדיון בפניי.

חומר הראיות הגיע לידיו יומיים טרם הדיון, ועל כן לא עלה בידיו לעיין בו או לבחון אותו לעומק – בעיקר את סוגיית ניגוד האינטרסים שהעלה התובע עקב נוכחותו של ב"כ המשיבים באחד המפגשים במשטרה, ושעל תוכנו יתכן ויצטרך להעיד - אותה ביקש לבחון מול לשכת עוה"ד וטרם הספיק לעשות כן.

על כן, בינתיים ועד קבלת החלטת לשכת עוה"ד בסוגייה – עומדים על כנם צווי הסגירה והערבויות, ומי שיפר אותן תוגש נגדו בקשה למעצר.

יחד עם זאת טען, כי כנגד המשיב 2 לא קיים צו – אך זו סוגיה משפטית נוספת שעליו ללמוד ועל כן מבקש את דחיית הדיון.

כמו כן שב וטען כי המשיבים לא נכחו בעת הארוע באולם כיוון שהיו במעצר.

מאידך, שב וטען ב"כ המבקשת כי במסגרת גזה"ד שניתן ע"י כב' השופט פרייז ניתן צו שהינו טריטוריאלי לעסק, ולאחריו שב המשיב 1 מס' פעמים והפר את הצו.