משטרת ישראל/ לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' אזברגה

החלטה

מבוא:

1. רשות הרישוי החליטה לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה לכל הדרגות לתקופה של 3 שנים, כעולה מתצהירו של עוזי יצחקי סמנכ"ל בכיר לתנועה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, על פי התצהיר, הפסילה התבססה על כך שנמצאו לחובתו 166 הרשעות קודמות, מתוכן 39 הרשעות ב-5 השנים האחרונות שקדמו להחלטה, 39 הרשעות שאינן עבירות חנייה ובהן גם הרשעה אחת מהתוספת העשירית לפקודת התעבורה – אציין כי המשיב נוהג משנת 1996.

בעקבות החלטת הרשות, הוגשה בקשה לאשר הפסילה בבית המשפט ואילו המשיב הגיש בקשה לביטול הפסילה וכן הציג טיעונים בע"פ ובכתב.

2. הטענות העיקריות של ב"כ המבקש היו:

א. החוק האמור אינו חוקתי, שכן אינו עומד באיזון הראוי שבין המעשה המנהלי והפגיעה בזכויות הנהג.

ב. תקנה 212ב (א) אינה יכולה לבטל את שיקול הדעת של הרשות, שנמסר לה בסעיף המסמיך, סעיף 56 לפקודת התעבורה.

ג. תקנה 212ב (א), אינה מספקת את דרישת בית המשפט העליון לקביעת קריטריונים לפסילה.

ד. ציבור הנהגים לא הוזהר טרם הפעלת התקנה ולמעשה התקנה הנה רטרואקטיבית – דבר היוצר עוול ואי צדק.

ה. המשיבה לא בדקה האם ניתן להשיג תכלית התקנה ע"י אמצעי שפגיעתו פחותה יותר ומידתית יותר – ולעניין זה אציין כי ב"כ המשיב ביקש לשקול סיווג פסילה.

ו. עוד נטען כי חלק ניכר מהעבירות אינן שלו, אלא של אחר שהתחזה בשמו.

3. להלן לשון החקיקה הרלבנטית (ההדגשות שלי א.א.), סעיף 56 לפקודת התעבורה:

הייתה רשות הרישוי משוכנעת על פי הראיות שהובאו בפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רישיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רישיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק רישיון נהיגה".

לשון תקנה 212ב' (א) לתקנות התעבורה:

םתק' (מס'תש"ע-2 רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור בסעיף 56 לפקודה, לחמש שנים, אם הורשע בכך שבמהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה:

ם

תק' (מס'תש"ע-2

(1) 30 עבירות תעבורה, למעט עבירות חניה;

(2) חמש עבירות מהעבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה או בתוספת העשירית לה.