משטרת ישראל/ לשכת תביעות תעבורה צפת נ' אסדי(אסיר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה, וללא פוליסת ביטוח.

הצדדים מסכימים לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית.

עיון בתיק החקירה מגלה כי מלבד דוחות השוטרים המתארים את ביצוע העבירה, הרי המשיב עצמו מודה בכל עובדות כתב האישום.

התובע מבקש לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו, ואילו הסניגור טוען כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר, שתכלול מעצר בית מלא בבית המשיב, אשר עבר להתגורר בדיר אל אסד, וזאת בפקוח אשתו של המשיב וחברו, ביחד ולחוד.

באשר לעילת המעצר הנובעת, לטענת התובע, מחשש להמלטות, הרי שלטעמו של הסניגור "אין בעברו של המשיב ולו הרשעה אחת בגין המלטות ואי קיום צווי בית משפט".

מבדיקת עברו של המשיב עולה כי בתאריך 13.1.10 נתפס המשיב כאשר הוא נוהג, למרות שמעולם לא קיבל רשיון נהיגה. הוא הובא לשיפוט מהיר בו ביום, במסגרת תיק 1635-01-10 (להלן: "התיק הקודם"), הודה בעובדות כתב האישום ובקש לצרף תיק נוסף, המייחס לו מלבד נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח, גם אי ציות לשוטר, בכך שברח מהשוטרים וניסה להתחמק מהם.

לאחר שהתובע טען את טיעוניו לענין העונש, בקש ב"כ המשיב לדחות את טיעוניו, ולהזמין חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות.

ביהמ"ש נעתר לבקשתו זו, והדיון נדחה ליום 11.3.10.

במהלך תקופה זו, שוב נתפס המשיב כשהוא נוהג, וזאת בתאריך 9.2.10. המשיב נעצר בו ביום, ובגין עבירה זו הוגש כתב אישום במסגרת תיק 2194-02-10.

לפיכך, הובא שוב בפני ביהמ"ש, אז בקש הנאשם לצרף גם את התיק האחרון לתיק הקודם.

ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון שהוצג בפני ביהמ"ש, וביום 11.2.10, נגזר דינו של הנאשם, במסגרת התיק הקודם, בגין שלושה אירועים של נהיגה ללא רשיון, ל-45 ימי מאסר בפועל, ול-24 חודשי פסילה, לצד קנס ועונשים מותנים.

לא למותר לציין כי בדבריו בטרם גזירת עונשו טען המשיב בזו הלשון: "מצטער. טעיתי. נשוי + 4 ילדים. בחיים לא אנהג שוב בלי רשיון".

לא חלף זמן רב, והנה ביום 23.11.10, נתפס המשיב שוב כשהוא נוהג, והפעם, בנוסף לעובדה שעדיין איננו מחזיק ברשיון, נהג גם בזמן פסילה.

עבירות אלה הינן הבסיס לתיק זה ולבקשה זו.

בהודעתו במשטרה, בה, כאמור, הודה בכל עובדות כתב האישום, ציין המשיב (ש' 45): "אני מצטער. בחיים שלי לא יעלה על ההגה".

הבטחה מעין זו נשמעה כבר, כאמור לעיל, בטרם גזירת דינו, ביום 11.2.10.

מתיק החקירה עולה כי המשיב הסביר את התנהגותו בכך שאשתו חולה וכי "היה חייב" לקחת את ילדיו מביתם בצפת, לבית ספרם בדיר אל אסד. כמו כן, עולה כי התכוון מאוחר יותר לקחת את אשתו לבדיקה בבית החולים (ר' דוח המעצר).

עוד יצויין כי הרכב בו נהג המשיב, הינו בבעלותו של המשיב.