משטרת ישראל הונאה תל אביב נ' וגמן

החלטה

1.ביום 1.7.2009 נתפס דרכונו של המשיב עת שב מחו"ל, וזאת לאחר שיצא את הארץ, חרף קיומם של צווי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו נגדו.

2.נציג המבקשת הבהיר כי הדרכון נתפס בכדי לאכוף את צווי עיכוב היציאה שהוצאו כדין, והוסיף וציין כי מהחקירה שהתנהלה והסתיימה בינתיים, עולה חשד שמי מטעמו של המשיב זייף בקשה לביטול הצווים. נושא הזיוף עולה ברמת חשד ברורה מעדויות פקידת ההוצל"פ והזוכה בתיקי ההוצל"פ.

3.עוד אציין כי לכאורה ניתן לשאול מדוע זקוק המשיב לדרכונו, כאשר קיימים נגדו צווי עיכוב יציאה מן הארץ.

4.אולם, החשיבות של כל האמור לעיל לצורך ההחלטה בבקשה, קלושה אם בכלל. יחידה חוקרת יכולה לתפוס חפץ רק כאשר נטען שבוצעה בו עבירה או ששימש אמצעי לביצוע עבירה. נציג המבקשת לא טען זאת, גם לאחר שנשאל במפורש. מה עוד, שבבקשתו, מצוין כי לא נעשה שימוש בדרכון לשם יציאה מן הארץ ואין עליו כל חותמת יציאה.

5.בנסיבות אלו, נראה כי הדרך הנכונה, ואולי היחידה, הייתה להגיש בקשה לשחרורו של המשיב בתנאים בגין העבירות בהן נחקר, ואם במסגרת בקשה זו, היה נכלל נושא של עיכוב יציאה מן הארץ, יכול היה בית המשפט לכלול בכך את תפיסת הדרכון. אולם, תפיסת הדרכון אינה יכולה להיעשות בכדי לאכוף את הצווים האזרחיים – צווים שלא הוצגו בפני אגב – אך מכל מקום אין טענה שהם כוללים הוראה בדבר תפיסת הדרכון.

6.בנסיבות אלה אני מורה עלה שבת הדרכון למשיב.

7.למען הסר ספק, מובהר למשיב כי אין בהחזרת הדרכון לרשותו כדי לומר דבר וחצי דבר לגבי אפשרותו לצאת את הארץ וככל שקיימים צווי עיכוב יציאה בתוקף, הם כמובן עומדים בתוקפם.

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תש"ע, 01/06/2010 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט

הוקלד על ידי: ליאור ירדני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: