משטא אתי נ' עיריית חולון

החלטה

זוהי בקשה להגשת טיעונים בעניין שכר טרחה.

1.משיבה 2 (להלן גם: "התובעת") הגישה תובענה מנהלית כנגד משיבה 1 (להלן גם: "הנתבעת") ובקשה לאישור התובענה כייצוגית.

ב"כ התובעת במועד הגשת התובענה והבקשה היו: "עו"ד מיוחס ו/או א. כץ ו/או א. גבע ו/או ש. סלע ו/או מ. איצקוביץ ו/או נ. אלסברג".

2.לאחר מספר הליכים שהתנהלו בתיק זה ובבית המשפט העליון עזבו עוה"ד כץ, גבע ואיצקוביץ את משרדו של עו"ד מיוחס ופתחו משרד בשם "כץ, גבע, איצקוביץ (KGI)".

3.משלב זה התגלעה מחלוקת בין משרד עו"ד מיוחס (להלן: "משרד עו"ד מיוחס") לבין משרד עוה"ד כץ, גבע, איצקוביץ (להלן: "משרד עו"ד כץ") וביום 12.12.10 הגיש משרד עו"ד כץ הודעה על החלפת ייצוג.

4.ביום 16.12.10 הגיש משרד עו"ד מיוחס תגובה להודעה וביום 19.4.12 ניתנה על ידי החלטה לפיה אושרה החלפת ייצוג של התובעת ומשרד עוה"ד המייצג את התובעת הינו משרד עו"ד כץ כשמשרד עו"ד מיוחס איננו מייצג עוד את התובעת בתיק.

5.ביום 29.4.12 הגיש עו"ד יצחק מיוחס "בקשה דחופה בעניין פסיקת שכר טרחת המבקש" ובאותו יום ניתנה על ידי החלטה כי מדובר בבקשה מוקדמת ומשום כך לא נידונה הבקשה.

6.ביום 9.4.13 הגישו התובעת והנתבעת בקשה מתוקנת של הסכם פשרה ביניהם ונוסח ההודעה לפרסום.

בהחלטה מיום 26.5.13 ניתנה על ידי החלטה לפיה יפורסם הסכם הפשרה כשלאחר מכן תידונה ההתנגדויות, הכל כמפורט בהחלטה מיום 26.5.13.

7.ביום 12.6.13 הגיש עו"ד מיוחס בקשה להגשת טיעונים בעניין שכר טרחה, היא ההחלטה נשוא בקשה זו.

טענות המבקש:

8.עו"ד מיוחס מבקש כי "ככל שבית המשפט הנכבד יחליט בסופו של הליך לאשר את הסדר הפשרה שהוגש על ידי המשיבים, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע את שכר טרחתו של המבקש, ובהקשר לכך מתבקש ביהמ"ש הנכבד לאפשר למבקש להשמיע טענותיו בעניין שכר הטרחה המגיע לו".

8.לטענת עו"ד מיוחס, שכר טרחתו צריך להלום את נסיבות המקרה ואינו יכול להיקבע על ידי התובעת והנתבעת משום שלאור השקעותיו הרבות בתיק עד למועד החלטת בית המשפט בקשר לייצוג, מגיע לו את כל ו/או לפחות את חלקו הארי של שכר הטרחה שייקבע לעורך הדין המייצג.

על בסיס ההטבה לקבוצה ועל בסיס השקעתו בתיק, שכר הטרחה לו זכאי עו"ד מיוחס צריך להיות לפחות 650,000 ₪ כשסכום זה אינו כולל את שכר הטרחה המומלץ בסך 100,000 ₪ בהסדר הפשרה.

9.עוד טוען עו"ד מיוחס כי פשרה הוגנת בהליך צריכה לשקף הטבה לקבוצה בסכום שלא יפחת מ- 10 מיליון ₪.

היחס בין שכר הטרחה המומלץ על ידי התובעת והנתבעת לבין שווי ההטבה עליה הצהירו הצדדים מלמד כי ההטבה לקבוצה כלל לא כומתה כראוי על ידי הצדדים.

לפי חישובי המבקש, הסכום המגיע לקבוצה הוא בסך נומינאלי של 7 מיליון ₪ ובערכים ריאליים יגיע לכ- 13 מיליון ₪.

10.המבקש מוסיף כי שיעור שכר הטרחה שהתובעת והנתבעת המליצו עליו נמוך באופן משמעותי מהמקובל והוא סבור, לאור הפסיקה, כי ראוי ששכר הטרחה ייקבע לפחות על 10% מערכה של "ההטבה לקבוצה".

11.המבקש מדגיש כי בית המשפט איננו כפוף להסכמת הצדדים בעניין שכר הטרחה ואין מניעה כי ייקבע שיעור שכר טרחה אחר מהסכום שהצדדים הסכימו עליו.