משולמי נ' פרנק ואח'

פסק דין

1. ביום 5.2.12 חתמה התובעת על חוזה מכר לפיו רכשה דירה מהנתבעים והתובעת שילמה את מלוא התמורה, הבעלות על הדירה הועברה ע"ש התובעת ובחודש אוגוסט 2012 קיבלה התובעת החזקה בדירה.

לאור השתלשלות העניינים הקשורים לדירה שנמכרה להם ומאחר ולטענת התובעת הפרו הנתבעים את החוזה בכך שמכרו להם דירה פגומה ולכן, הגישה התובעת תביעה זו, בה ביקשה לחייב הנתבעים לשלם לה סכומים מסוימים, אשר כולם ביחד מגיעים לסך של 61,950 ₪, (כמפורט בסעיף 2 להלן) ברם, על מנת להגיש תביעה זו למסגרת הסמכות העניינית של בית משפט זה, הסתפקה התובעת בתביעת הסכום של 30,000 ₪.

2. ואלו הן טענות התובעת, אשר מצדיקות לטענתה את הסעדים המבוקשים על ידה:

א. א) התובעת הציעה את הדירה להשכרה, אך כל שוכר פוטנציאלי אשר הגיע לדירה, סירב לשכור אותה מבלי שהמטבח יוחלף ולכן, לאחר שלושה חודשים החליפה התובעת שיש וארונות מטבח ולאחר ביצוע עבודות אלו, שוב הציעה את הדירה להשכרה ואכן ביום 15.12.12 השכירה התובעת את הדירה.

בסמוך להשכרת הדירה, הודיעו הדיירים, שאין זרימה של מים חמים במקלחת הורים ובמטבח.

בעקבות זאת, זימנה התובעת את הנתבע לראות שאין זרימת מים חמים – זאת בניגוד למצג שהציגו הנתבעים במהלך המו"מ לכריתת החוזה.

ב) הנתבע הגיע לדירה וראה שאכן אין מים חמים במטבח ובמקלחת והציע שרברב מטעמו, אשר מכיר את מערכת המים בדירה. השרברב הגיע לדירה והודיע לתובעת, שפגם זה ידוע לו ומסיבה זו התקינו התובעים ארון נעלים על מערכת הברזים במקלחת הורים. כאשר התובעת הורידה את הארון, אז התגלה שכל הברזים סתומים בבטון.

השרברב הציע לחדש את הטוש במקלחת הורים תמורת הסך של 5,000 ₪ וביחס למטבח נדרשת השקעה גדולה יותר והנתבע הודיע כי עלות התיקונים יחולו על התובעת ולא על הנתבעים.

השרברב גם הודה בפני אבי התובעת, שהנתבעים ידעו על הפגם שאין זרימת מים חמים במטבח ובמקלחת הורים והתכוונו לעשות שיפוץ בדירה הכולל את מערכת המים, אך הנתבעים חזרו בהם והחליטו למכור את הדירה. התובעת מוסיפה וטוענת, שגם המנקה הודתה שידוע לה על פגם זה.

ב. א) התובעת שכרה מומחה וערך חוות דעת אודות הפגם במערכת המים וקיבלה הצעת מחיר לתיקון הפגם בסך של 8,000 ₪ ועלות כל העבודה הכרוכה בתיקון מערכת המים מוערכת לסך של 36,000 ₪.

בנוסף לפגם ברשת המים החמים, קיבלה התובעת דרישה לתשלום עבור שדרוג המעלית בסך 2,250 ₪.

הנתבעים טענו, שחלקם בעלות שיפוץ המעלית שולם לוועד הבית ויש בקופת הוועד את כל הסכום הנדרש לשדרוג המעלית והנתבעים לא גילו לתובעת, שיהיה עליה לשלם הסך הנ"ל בעד שדרוג המעלית.

ב) מאחר והתובעת סבורה שהנתבעים הפרו את החוזה הפרה יסודית, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים גם בסכום של 11,700 ₪ המהווה 10% מהסכום ששילמו בעד הדירה. (כל הסכומים המודגשים – הם סכומי התביעה).

3. הנתבעים סבורים, שיש לדחות את תביעת התובעת, משום שהיא חסרת בסיס עובדתי או משפטי ובין היתר, מעלים הנתבעים את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) הנתבעים אכן התכוונו לעשות שיפוץ כללי בדירה, היות ומאז נרכשה על ידם חלפו 32 שנים ולצורך ביצוע השיפוץ הם הזמינו אדריכלית וערכה את תכנית השיפוץ.

ערב השיפוץ, החליטו הנתבעים למכור את הדירה והתובעת וגם אביה ידעו היטב על דבר השיפוץ והם גם קיבלו ללא כל תמורה את תכנית השיפוץ וראו היטב מה צריך לשפץ ומה צריך להחליף.

בשל מצבה הכללי של הדירה, אף הופחת ממחירה הפחתה משמעותית.

ב) התובעת בדקה את הדירה בדיקה מדוקדקת בטרם רכשה אותה והיא הסכימה לרכוש אותה AS IS ובאשר לשיפוץ המעלית, טוענים הנתבעים, שהדירה נמכרה לתובעת ביום 5.2.12 ובחלוף 7 חודשים ביקש הוועד הצעת מחיר לשיפוץ המעלית ובחודש ספטמבר 2012 החליט לחייב כל דייר לשלם 2,250 ₪ והנתבעים אף טוענים, שבקופת הוועד הצטברה יתרה כספית שתשמש בבוא העת החלק מעלות השיפוץ.

ב. א) באשר להיעדר המים החמים, טוענים הנתבעים, שהדירה שנמכרה אינה דירה חדשה וכפי שקבע המומחה מטעם התובעת, הצנרת הייתה מלאת אבנית וחלודה, אך ממצא זה נבע כתוצאה מכך, שמאז שהנתבעים רכשו הדירה חלפו 32 שנים.